24.01.2010

החודש, יותר מתמיד, בחרתי להתמקד בקשר ההדוק בין מיתוג אישי לשוק העבודה. אני שמח לגלות שקשר זה הופך להיות מובן מאליו גם עבור מחפשי העבודה וגם עבור המגייסים.

כפי שציינתי, שלושה גופי אינטרנט חזקים, מפיצים לאחרונה תוכן ממוקד בנושא מיתוג אישי עבור מחפש העבודה:

• וואלה ג'ובס עם הבלוג "שם ברשת" של צחר רותם
• YNET במדור קריירה עם סדרת טורים של דנית ניצן
• ולוח הדרושים האינטרנטי AllJobs שכחלק מהשירות לגולשיו, גם מספק עצות וטיפים במדור מיוחד בנושא מיתוג אישי

אין לי ספק שהמיתוג האישי רלוונטי לאוכלוסיית מחפשי העבודה יותר מכולם, ולכן חשוב לי כל כך להשתמש בבמה זו, על מנת להקנות תובנות, ידע וגם כלים שאולי יעזרו למי ששוב נענה שלילה (במקרה הטוב – כי בדרך כלל המעסיקים הפוטנציאליים לא חוזרים…) אחרי עוד ראיון עבודה. כאמור, העידן התחרותי תובעני במיוחד עבור מחפשי העבודה. המציאות מאלצת אותם לאמץ דפוסים, שלא היו מוכרים קודם והנה שלושה מהם:

1. האינטרנט מאלץ את מחפשי העבודה להיות משווקים

חלפו הימים בהם רק יזמים או בוגרי מנהל עסקים ושיווק היו צריכים לדעת איך להשתמש בשיווק כדי לבנות מותג. בימים אלה, האינטרנט מאפשר לכל מי שנמצא עם יד על הדופוק ובעל אמביציה לנצל את היתרונות של הפלטפורמה המשוכללת (והמשתכללת הזאת).

זה הכל עניין של הישרדות: מי שיידע לשווק את עצמו בצורה הטובה ביותר עם המסר הנכון, יקבל את מרב תשומת הלב וכך גם ביותר הזדמנויות העסקה. לרובינו כבר יש נוכחות אינטרנט מינימלית (כרטיס פייסבוק, לדוגמא). החוכמה היא לדעת לתחזק את אותה נוכחות לצורך יצירת תוכן מקצועי שימתג אתכם כמומחים בתחומכם.

כמו מותג מסורתי, גם מותג אנושי, חייב "להיות בשטח" כל הזמן. אנחנו למעשה נלחמים על "זמן אוויר" עם 'משווקים' אחרים בתחומכם, שחלקם אנו בכלל לא מכירים. הזירה התחרותית הזאת יכולה להלחיץ מי שאינו מוכן אליה. על כן, מומלץ על אוניברסיטאות (ואפילו בתי ספר) להכין את מחפש העבודה העתידי לחיים שבחוץ ולהקנות לו את הכלים האינטרנטיים, שאמורים להפוך את משימת מציאת העבודה לפשוטה הרבה יותר.

2. הכלכלה מאלצת את מחפשי העבודה להיות מומחים

הכלכלה של היום שונה בהרבה ממה שהיתה לפני עשור, ואני לא מדבר על המשבר הכלכלי. כמות התחרות שיש בשוק העבודה יכולה להעביר על דעתם גם את הקשוחים ביותר. מי שחושב שהוא ימצא המשרה הנחשקת, רק על ידי סיום לימודים (בציונים גבוהים ככל שיהיו) וטיפוס בסולם הארגון, הוא כנראה טועה.

רבים מסתייגים מלקרוא לעצמם "מומחים" ואני לא מדבר רק על מחפשי עבודה. אבל הם (ואתם) חייבים לצאת מזה. מותר (ורצוי) להגדיר את עצמכם כמומחים. תמצאו לעצמכם נישה ותעבדו עליה חזק, עד שתרגישו שאתם מומחים בתחומכם, זאת בזמן שאתם לא מפסיקים להוכיח זאת (באונליין ובאופליין).

דן שאובל,  "ילד הפלא" של המיתוג האישי ונציג של דור ה Y, אומר כי הדרך המהירה ביותר למתג את עצמכם כמומחים היא פשוט לכתוב ספר. אז נכון, המילה "פשוט" לא כל כך מתחברת עם "לכתוב ספר", אבל אם תחשבו על זה, הפצת תכנים אינטרנטיים בתדירות שבועית במשך חצי שנה, היא כבר שווה לפחות ספר בן 100 עמודים. והיום, כשהחלק של ההוצאה לאור והשיווק הופך להיות קל מתמיד עם שירותים כמו "אופיר – הוצאה לאור" או אתרי אינטרנט כמו  LuLu.com ו iUniverse, הרי שכל אחד (שכבר יש לו מומחיות ותכנים) יכול להוציא בקלות ספר.

3. מערכת הגיוס מאלצת את מחפשי העבודה לעשות נטוורקינג

תשאלו את כל חברות ההשמה ומחלקות משאבי האנוש והם יודו בפניכם שתהליך גיוס עובדים היום לא דומה למה שהיה פעם. יחד עם זאת, מנקודת מבטם, הם עדיין שואפים למצוא את העובד הטוב ביותר, בעלות הנמוכה ביותר, תוך נטילת הסיכון הנמוך האפשרי. לעומתם, מחפש העבודה, שואף להשיג את המשרה עם המשכורת הגבוהה ביותר ובעלת אפשרויות קידום.

שתי גישות אלה יוצרות קונפליקט, המאלצות את שני הצדדים להסתגל לדרך חדשה. קורות חיים סטנדרטיים הם "פאסה", וטובים ככל שיהיו (מתוך מאות הנשלחים על כל משרה), אינם מקנים שום יתרון למחפש העבודה. מה יכול כן להקנות יתרון? גודל הרשת האישית שלכם.

כמות גדולה של קשרים בלינקדאין, חברים "איכותיים" בפייסבוק, עוקבים בטוויטר, או נרשמים לבלוג שלכם – יכולים להוות יתרון ביחס למתחרה שלכם על מקום העבודה. זה נראה ונשמע מעט שטחי, אבל המציאות היא שהגודל במקרה הזה בהחלט קובע. על כן, נטוורקינג ויצירת רשת רחבה של אנשים סביבכם, הם עוד אילוץ בשוק מחפשי העבודה.