מסמך חדש (למטה) שהפיצה חברת יחסי הציבור הלונדונית TAMAR, מגלה שלשני הפוליטיקאים הבכירים בבריטניה אין במה להתגאות בכל מה שקשור לניהול המוניטין האינטרנטי שלהם. גורדון בראון, ראש ממשלת בריטניה ומנהיג מפלגת הלייבור, ודיוויד קמרון, מנהיג האופוזיציה, סובלים מאזכורים שליליים המופיעים תחת שמם בעמוד הראשון של תוצאות החיפוש של Google.

העניין הוא שלא מדובר באזכורים שליליים, שמקורם בידיעה חדשותית לא מחמיאה או בפוסט ביקורתי של בלוגר כזה או אחר, אלא באתרים הנמצאים על דומיין שם מלא – GordonBrown.com ו- DavidCameron.com. שני האתרים האלה, שנראים במבט ראשון כאתרים רשמיים מטעמם של הפוליטיקאים, נמצאים במקומות 5 (קמרון) ו- 8 (בראון) בתוצאות גוגל כשמחפשים את שמם. אולם במבט מעט מעמיק יותר, אפשר מייד להבין שהאתרים שייכים דווקא למתנגדים שלהם.

האתרים מבוססים על מערכת BLOGGER הפשוטה של גוגל ואין צורך ביותר מ- 10$ (ומספר דקות עבודה) על מנת להעלות אותם לאוויר. האתרים מלאים בתוכן ביקורתי מתובל בהרבה ציניות אנגלית טיפוסית. מעבר לציניות, באתרים יש הפניות למראות קשים כדוגמת תמונות של עוברים מגואלי דם אחרי הפלות או ילדים פלסטינאים מרוטשים לאחר התקפות צה"ל. אין צורך להסביר מדוע תכנים כאלה לא עושים שירות טוב לשני הפוליטיקאים, ולא משנה אם מדובר בראש הממשלה או יו"ר האופוזיציה.

ומה קורה עם ציפי לבני?

זה הזכיר לי שלפני קצת יותר משנה, בזמן שניהלתי את פלטפורמות הקמפיין האינטרנטי של ציפי לבני לקראת בחירות 2009, בדקנו את האפשרות לרכוש את הדומיין TzipiLivni.Com, למרות שלטובת הפלטפורמה המרכזית של קמפיין הבחירות האינטרנט, התכוונו להשתמש בדומיין הישראלי TzipiLivni.Co.il, שהיה בבעלות של נפתלי שפיצר, בעלה של לבני, ועליו נמצא הבלוג עד היום.

המטרה הייתה להקים בלוג זהה בשפה האנגלית המיועד לקהל הבינלאומי. לא הפתיע אותי שמישהו הקדים אותנו, והדומיין TzipiLivni.Com, כבר היה תפוס, למרות שלא היה עליו כלום. העליתי בפני "ארד תקשורת" (שניהלו את קמפיין קדימה) את האפשרות לפנות לבעל הדומיין בבקשה לבדוק אם ניתן לרכוש את הדומיין – אולם הם, מטעמם, אמרו לי לוותר על זה. פחות משיקולי תקציב, יותר משיקולי סדר עדיפויות וזמן.

היום, כשכתבתי פוסט זה ובדקתי מי רשום כבעל הדומיינים של בראון וקמרון, גיליתי שם שצלצל לי מוכר – Reza Sobati. כן, זה אותו Reza Sobati שהוא גם בעל הדומיין TzipiLivni.com, שבינתיים כבר הוכנס אליו תוכן (כן, על אותה מערכת של Blogger) הכולל שני פוסטים שנכתבו בדיוק לפני בזמן מבצע "עופרת יצוקה", כחודש לפני הבחירות. הפוסטים כמובן קוטלים את מדיניות ישראל במהלך המבצע ומצורפים אליהם תמונות קשות לצפייה של גופות ילדים פלסטינאים. זה בוודאי לא משהו שתורם לתדמית האינטרנטית של לבני בזירה הבינלאומית, שגם כך לא בשיאה.

מיהו Reza Sobati?

זכרתי כי במהלך הבחירות, בדקתי מספר פעמים את מצב השם Tzipi Livni בגוגל ולא מצאתי זכר לאתר של Sobati. כיום, למרות התוכן המועט שיש בו, הוא מופיע בעמוד הראשון במקום ה- 9 בתוצאות החיפוש של גוגל.קום. תוצאה של ותק דומיין, טראפיק (תנועה אליו) וקישורים נכנסים.

יש לקחת בחשבון כי גוגל מעניק ציון רלוונטיות גבוה לאתרים שביטוי החיפוש נמצא בדומיין. וזה מקבל משנה תוקף כאשר מדובר בדומיין שם מלא, כפי שאתם רואים בדוגמאות של גורדון בראון, דיוויד קמרון וציפי לבני. ניסיתי קצת לחקור באינטרנט ולהבין מיהו אותו Reza Sobati, לא מצאתי הרבה (לא ניתן בכלל לדעם אם באמת יש מישהו בשם הזה, או שזהו שם פיקטיבי. Sobati חתום על הפוסטים, אולם ככל הנראה הם נכתבו על ידי כאלה ששלחו לו אותם על מנת שיפרסם (עם או בלי תשלום…)

בכל מקרה, מתקבל אצלי הרושם שלא מדובר במישהו עם אג'נדה פוליטית, אלא יותר ביזם אינטרנטי שמצא נישה מעניינת – קניית דומיין שם מלא של פוליטיקאים. הדומיינים של בראון וקמרון נקנו בתחילת העשור הקודם (עוד לפני שהפכו לפוליטיקאים מפורסמים) ואילו של לבני ב- 5 במאי 2008. אני בטוח שכיום, מי מהפוליטיקאים שירצה לקנות את דומיינים האלה, הוא ייאלץ לשלם עבורם כסף רב.

מוסר השכל?

אז גם מי שאינו מתכוון להקים אתר או בלוג, כדאי לו להשקיע 10$ לשנה בקניית דומיין שם מלא. גם אם מדובר רק במקדם בטיחות לרגע בו תרגישו שהשם שלכם (שהוא גם שם המותג שלכם) זקוק להגנה (זה קורה בדרך כלל כשהופכים למפורסמים…). מי שהדומיין שם מלא שלו כבר תפוס (נוגע במיוחד לאלה שאין להם שם מבודל), זה הזמן להיות יצירתיים ולהרכיב שם דומיין הכולל את שמכם + תוספת (כינוי, שם אמצעי, מקצוע, המותג אותו אתם מייצגים וכו), לדוגמא: AviCohenLaw.com, או DoritLeviDesign.com.

נ.ב. במהלך כתיבת פוסט זה נזכרתי שעוד לא חידשתי את הבעלות על הדומיין MaorKaplanski.Com, אני אעשה זאת מחר (אלא אם כן יהיה מישהו זריז שיגנוב לי אותו עוד היום – ואז כנראה אצטרך לשלם הרבה מאוד עבורו…)

ניהול תדמית ברשת – גורדון בראון