דודו טופז: המיתוג האישי והבאזז
מיתוג אישי הוא, באופן טבעי, תהליך שמתרחש במהלך חייו של האדם. פיתוח אישיות ומודעות עצמית, מציאת נישה וערך מוסף, בידול מהאחרים, הפצת מסרים וקשר עם הסביבה – כולן פעולות שהאדם עושה למען בניית המיתוג האישי שלו, תוך כדי החיים.אולם, יש מקרים בהם המיתוג האישי נבנה גם אחרי המוות. כמובן שאז לאדם עצמו אין שליטה על האופן בו אחרים אותו, אך זה לא אומר שהמיתוג האישי שלו אינו יכול להתחזק, להיחלש, או להשתנות אחרי שנשם את נשימתו האחרונה.
וולגאריות מול טוב-לב
ההתאבדות של דודו טופז שלשום שינתה אצל חלק מאיתנו את הערכים והתפיסות שגיבשנו כלפיו במהלך חייו. ערכים ותפיסות אלה השתנו ללא היכר ב- 31 במאי, היום בו הוא נעצר (ולאחר מספר ימים הודה) בגין התקיפה החמורה של אנשי התקשורת.
נכון שגם לפני הפרשה הערכים והתפיסות של חלקנו כלפי השם "דודו טופז" לא היו חיוביות במיוחד. וולגאריות, שחצנות, אגואיזם ואפילו חולשה הם רק חלק מהתכונות השליליות שייחסנו לדודו טופז במהלך חייו. האמת היא, שהיה נדמה שלא רק שזה לא הפריע לו, הוא גם דאג לטפח את אותם ערכים ותפיסות סביב המיתוג האישי שלו. אולי כדי להוכיח שלמרות מה שחושבים עליו, הוא עדיין אהוד, פופולארי ומושך רייטינג בכמויות שאף אחד לא מתקרב אליהן.
אולם, עליהן גברו אותן אסוציאציות חיוביות סביב המותג שנקרא דודו טופז. הצלחה, כישרון, הומור, אהבה, רגישות, אכפתיות, חמלה ואפילו טוב לב. סגידת הקהל אליו, נבעה בעיקר מערכים ותפיסות אלה, והם אלה שהיקנו לו את הפופולאריות הרבה. אלא שאלו (בעיקר "טוב הלב") נמחקו בבת אחת לפני חודשיים וחצי. בלתי אפשרי היה לקשר ערך כמו "טוב-לב" למישהו ששלח בריונים להכות אישה לעיני בנה, רק מפני שלא סידרה לו תוכנית טלוויזיה. הערכים "רוע" ו- "אכזריות" – הם אלו שייצגו את המותג "דודו טופז" בחודשיים וחצי האחרונים.
המיתוג האישי משתנה לאחר המוות – "זוהר ארגוב סטייל"
אפשר להבין את רצונו העז של דודו טופז למות. לא מדובר רק בתנאים הקשים של המעצר ובעונשים הכבדים אותם היה אמור לשאת בשנים הקרובות בגין המעשים שביצע. מדובר בעיקר בשינוי הקיצוני של האופן בו הקהל הרחב רואה אותו. קשה למצוא מישהו שהיה אכפת לו יותר מאהבת הקהל מאשר דודו טופז. הוא חי מזה, ולבסוף גם מת מזה.
יהיה זה יומרני להיכנס לנפשו, אבל אני בטוח שהסיבה העיקרית להתאבדותו היא רצונו לזכות באהדת קהל מחדש. וזה אכן יקרה. התאבדות אינה מוות הירואי ויהיו שיגידו שהוא בחר בדרך הקלה. אבל במקרה של דודו טופז, היא יכולה להתפרש כאילו הוא ביצע מתוך צער וחרטה על מעשיו. ובכך, לפחות אסוציאטיבית, הוא הופך מנאשם לקורבן. שלא לדבר על המיתוס "זוהר ארגוב סטייל".
וכך, משנאה כלפיו, הרגשות הופכים לחמלה. חמלה היא ערך חיובי, וברגע שהיא מקושרת למותג, היא מחזקת אותו. וזה מה שקרה למיתוג האישי של דודו טופז. חמש שנים מהיום, השם "דודו טופז" יעורר בנו תחושות חיוביות. אני כלל לא בטוח שהמצב היה דומה, אם בעוד חמש שנים דודו טופז היה בסך הכל אסיר משוחרר.
NAMEBUZZ
ב- 3 בינואר, 2008, התייחסתי כאן לראשונה למיתוג האישי של דודו טופז בהקשר לכרטיס הפיקטיבי שפתחו לו ברשת החברתית "קפה דה-מרקר". אם נתסכל בתוצאות החיפוש של גוגול, נגלה כי כיום הפוסט נמצא במקום ה- 128 תחת הביטוי "דודו טופז".
למרות זאת, מה- 31 במאי עד היום, נכנסו לבלוג 56 פעמים בעקבות חיפושים תחת שמו של "דודו טופז" בגוגל. כמובן שהפיקים הם ביום המעצר וביום ההתאבדות. הדוח המפורט עם היטויים המלא – לפניכם:
קטגוריות:
תגיות:
