ליטל מייזל – סלב אינטרנט מה- Hey ועד הקסאם במכללת ספיר
מאת: מאור קפלנסקי, 1.3.2008
כששואלים אותי מה היא המשמעות של "סלבריטאי אינטרנט" (או אינטרנט סלב, אינטרנט אייקון), אני מיד נותן את הדוגמא של ליטל מייזל. לא רק בגלל שהיא משלנו כחול-לבן, אלא בעיקר בגלל שהיא בין חלוצי המושג. כשהקמתי את הבלוג הזה והתחלתי להפיץ את הבאזז של מיתוג אישי באינטרנט – הדמות של ליטל עמדה לנגד עיני.
סלבריטאים כמו ליטל הם תוצר טבעי של עידן ה- WEB 2.0, בו השיתופיות, ואיתה המיתוג האישי, הפכו לליבו של האינטרנט. זהו העידן בו כל אחד יכול להפוך להיות למפורסם – בתוך האינטרנט, ובעקבותיו, גם מחוצה לו. בניגוד לסלבריטאים הרגילים, שזוכים לתהילה דרך כלי התקשורת המסורתיים (טלוויזיה, רדיו ועיתונים), האינטרנט סלב'ס נולדים בזכות תפוצתו ה-ויראלית ("מפה לאוזן") של המידע ברשת. בדרך כלל הם אלו שאחראים על ההפצה של המסר – בין אם זה מאמר, פוסט, או ברוב המקרים הידועים – קטע וידאו. כך גם במקרה של ליטל מייזל.
מרמלה לכל העולם בלחיצת כפתור
באוגוסט 2005 הייתה מייזל סטודנטית רמלאית לעריכת וידאו בתחילת דרכה. היא וחברתה עדי פרימרמן, ישבו בחדרה וכנראה היו די משועממות מאותו יום קיצי. בהחלטה של רגע, הן הדליקו את מצלמת הוידאו הביתית ושמו במערכת את HEY של הפיקסיז.
"תזמורת בצורת" אתם מכירים? אז היום קוראים לזה "ליפסינק". על רקע השיר, ליטל ועדי החלו לעשות דיבוב שפתיים, תוך כדי ריקוד, החלפת תלבושות ושימוש באביזרים שונים כמו גיטרות, כסא ומיטה. התוצאה הייתה נחמדה מאוד – קליפ ערוך בתזזיתיות ובחינניות, אותו העלו לאתר שיתוף הוידאו "יוטיוב", שהיה אז רק בחיתוליו.
השתיים לא שיערו שהקליפ הביתי התמים, שבמקור נועד להיות הקדשת מתנה לבן זוגה של עדי, יהפוך למיצג עולמי. במהלך השנתיים וחצי שעברו מאז אותו 24 בפברואר, צפו בקליפ יותר מ- 20 מיליון אנשים. הוא זכה ליותר מ- 16 אלף תגובות ועוד מאות קליפים שעשו חיקויים ופארדויות על הסרטון של הבנות מרמלה. אחד מהם היה אפילו הבמאי הנודע קווין סמית', שיצר HEY משלו לפני צאת סרטו "מוכרים בלבד 2" לאקרנים, בטענה כי "זו הדרך הטובה ביותר לקדם משהו ביוטיוב".
איך נוצר סלבריטאי אינטרנט?
מה שמאפיין את אותם סלבריטאי אינטרנט היא העובדה שעבור רובם הפרסום הגיע במפתיע, ולעיתים מבלי שהתכוונו אליו בכלל. התפוצה ה-וירואלית של המסרים האינטרנטיים גורמת לכך שגם קטע וידאו לא משמעותי כמו HEY, זוכה למליוני צופים רק מעצם העובדה, שמדברים עליו. אחד מהקריטריונים העיקריים למסר אינטרנטי הוא כמות הצפיות בו והתגובות שבאות בעקבותיו.
במקרה של קליפים ביוטיוב, קריטריון זה מקבל משנה תוקף. מבין מליוני הקליפים שנמצאים באתר, אלו שנמצאים בקטגוריה MOST VIEWED, זוכים באופן טבעי להכי הרבה צפיות. ההסבר: גם בעידן של האינטרנט, אנחנו עדיין מעדיפים את "מדורת השבט" ונעדיף לצפות במה שכולם צופים – גם אם זה לא אומר שזה הדבר הכי חשוב, הכי מעניין, הכי משמעותי או הכי איכותי. התפוצה ה-ויראלית באינטרנט היא כמו כדור שלג, שגדל וגדל ואין שום דרך לעצור אותו.
דוגמאות נוספות של אינטרנט-סלב'ס
ליטל מייזל ועדי פרימרמן הן כמובן לא סלבריטאיות האינטרנט היחידות. דוגמאות נוספות:
- LONELYGIRL15 – השם האינטרנטי של השחקנית האמריקנית-ניו-זילנדית ג'סיקה רוס, שלפני שנתיים החלה להעלות ל"יוטיוב" וידאו-בלוג ביתי המתאר את חייה כטינאייג'רית בודדה. למרות שבסך הכל מדובר היה דמות בדיונית, התיעוד הזה הפך לסדרת אינטרנט פופולארית המושכת אליה עד היום מליוני צופים.
- STAR WARS KID – השם האינטרנטי של גיסליין ראזה, ילד קנדי שמנמן שבגיל 15 השתעשע בריקוד עם חרב בסגנון "מלחמת הכוכבים". את התוצאה מעוררת הגיחוך (לפניכם) הוא השאיר בקלטת באחד מחדרי בית הספר. חבריו לספסל הלימודים, אכזריים במיוחד, העלו את הסרטון לרשת ללא ידיעתו – והשאר הסטוריה. ראזה הפך בעל כורחו לאייקון תרבותי עם 5 מיליון צפיות וירידות בכל טוק-שואו אפשרי.
- ESMEE DENTERS – זמרת הולנדית שלא הייתה צריכה את "כוכב נולד" די להתפרסם. הספיקו לה מיקרופון ומצלמת רשת ביתית, בעזרתם העלתה שירים ליוטיוב היישר מחדרה הצנוע, כדי לצבור פופולאריות עולמית, שזיכתה אותה בחוזה מליונים בחברת תקליטים ובדואט עם ג'סטין טימברלייק.
- PEREZ HILTON – הבלוגר הכי מפורסם בעולם, שהשתמש בכלי המשמעותי ביותר של האינטרנט: חופשיות ווחוסר צנזורה. כך הוא יכול היה להשתמש כרצונו בשמות של סלבריטאים ולכתוב עליהם סיפורים עסיסיים. גם אם חלקם היו בדויים, הבלוג משך מיליוני גולשים, שהפכו את הילטון לאייקון תרבותי.
גם אתם יכולים להיות כוכבי אינטרנט
כבר טענתי פה בעבר כי "אתה לא חייב להיות משמעותי, כדי להיות משמעותי באינטרנט". אבל אם אתה משמעותי באינטרנט, אתה בהחלט יכול להפוך למשמעותי מחוצה לו, וכך להשפיע על חייך. זהו עיקרון שעומד בבסיסו של המיתוג האישי באינטרנט. כלומר: האינטרנט הוא כלי מיתוג בו כל אחד מאיתנו יכול להשתמש על מנת להיות משמעותי ומפורסם יותר בתחומו.
המקרה של ליטל מייזל הוא קיצוני, אך הוא יכול ללמד אותנו איך קליפ וידאו אחד שמופץ באינטרנט יכול לשנות חיים.אנחנו, האנשים הפשוטים, צריכים להשתמש בכלי ה-ויראלי לטובתנו. יש לנו שליטה על התכנים שלנו. אם אתם מומחים בתחומכם, דווחו על משהו מעניין בכתב, בקול או ב-וידאו ודאגו להפיץ אותו לכמות גדולה של אנשים (מבלי לעשות ספאם). אם המסר הוא ייחודי, מעניין, או בעל ערך מוסף – הוא יתפשט דרך רשת האינטרנט כמו אש בשדה קוצים. תהיו בטוחים. אולי לא תגיעו למליוני אנשים, אבל לקהל המטרה הממוקד שלכם תגיעו – ועבורכם זה מספיק.
ומה הקשר לקסאם במכללת ספיר?
נכון, סביר להניח כי את ליטל מייזל ועדי פרימרמן לא תזהו ברחוב, ובכך הן שונות מסלבריטאים "רגילים", אך הקליפ של HEY ילווה אותן כל חייהן. תרצנה או לא, הן לשנים רבות יהיו ממותגות כ"בחורות מהקליפ HEY". לדעתי, רק לטובה. הקליפים שמגיעים לעולם מישראל ומופצים באינטרנט עוסקים לצערנו בדרך כלל בעניינים הקשורים לפיצוצים ולא ליציאות מוסיקליות נחמדות.
את ליטל מייזל פגשתי ברשת החברתית FACEBOOK, שם גיליתי עד כמה האינטרנט ממשיך להיות חלק משמעותי מחייה, ובעזרתו היא מתעדת בצורה יומיומית את מה שעובר עליה מבעד לעדשת המצלמה. מייזל לא הסכימה להתראיין ל- INTERNETISHI ("כבר נמאס לי לדבר על זה"), אבל נזכרתי בה אחרי שראיתי קליפ ששחררה ל- FACEBOOK, בו היא נראית מצלמת את ההתרחשות בכיתתה במכללת ספיר, שניות לאחר אזעקת "צבע אדום".
לנו, במרכז, לא תהיה מובנת האדישות וההומור בה מתקבלת האזעקה בקרב התלמידים, שממשיכים את השיעור כסדרו – אפילו לאחר שנשמע ה"בום" כל כך קרוב. אבל כנראה אצל מי ששומע צבע אדום ובומים בתדירות יומיומית, העניין מתקבל בטבעיות. אחרי צילום הקליפ הסתבר לליטל ולחבריה כי באותו פיצוץ נהרג רוני יחיא, שהקסאם הקטלני פגע בו בחנייה של המכללה. ומכאן, אני אנצל את ההזדמנות למסור לתושבי שדרות, אשקלון והסביבה – שמרו את עצמכם.
לינקים:
- ראיון עם ליטל מייזל באתר של USATODAY
- ראיון עם ליטל מייזל וכתבה על HEY ב- NRG, עידו קינן.
- הקליפ ששינה את חיי – ההסבר המעניין של ליטל מייזל לסיבה שהקליפ HEY הפך לפופולארי.
- רגע פיצוץ הקסאם – הכרטיס של ליטל מייזל בפייסבוק עם הקליפ המצמרר (דורש רישום לפייסבוק).
- סלבריטאי יוטיוב – רשימה של האנשים שהפכו למפורסמים בזכות ענק שיתוף הוידאו הפופולארי (ביניהם ליטל).
קטגוריות:
תגיות:
Pingback: שווה קריאה
Pingback: משתמש אנונימי (לא מזוהה)
אהבתי את הכתבה
צודק ב-100% אבל צריך לזכור שהבעיה העיקרית עם שיווק ויראלי היא שאפשר למדוד אותו רק בדיעבד. כלומר קשה מאד לחזות מראש האם סרטון מסוים ימשוך 500 צופים, 5000 או 5 מיליון.
צריך גם לזכור שזה יכול לעבוד לחיוב או שלילה (כמו אצל סלבס מעולם האופנה, קולנוע וכו'). הדבר נכון בעיקר לבני נוער כמו אותו נער מלחמת הכוכבים (שהוא אולי סלב אבל אני מסופקת מי זוכר את השם שלו, או אפילו את הפנים שלו), או אותו מעריץ אובססיבי של בריטני ספירס שזכה ללעג חובק עולם.
תודה אלונה!
הדר… מי זה המעריץ של בריטני ספירס? לא שמעתי עליו..
לגבי השיווק הויראלי – אני חושב שאת צודקת, מדובר בעיקרון של כדור השלג – וזה מה שיפה בו.
כריס קרוקר
http://www.youtube.com/watch?v=kHmvkRoEowc&eurl
יותר מ-17 מיליון צפיות עד כה.
בניגוד למייזל ופרימרמן, אני חושב שקרוקר שאף דרך הסרטון להיות כוכב אינטרנט ושיער שזה יקרה…