מי שמכיר אותי יודע טוב מאוד למה הסתובבתי בחודש יוני עם שקיות מתחת לעיניים. לא מדובר בנדודי שינה, וגם לא הבכי של אלון, הכוכב שזה עתה נולד, אלא בלילות הפוכים של השכמה ב- 4 לפנות בוקר ובהייה מול הטלוויזיה לשעתיים-שלוש של עונג שרק משחק גמר פלייאוף מה- NBA יכול לספק.

אז דווקא לצלילי הוובוזולות של המונדיאל, ובאיחור קל, רציתי לשתף אתכם בניתוח קצר של המיתוג האישי בכלל ובאינטרנט בפרט של שחקני הליגה הטובה בעולם.

מעבר למשחק הספורטיבי, ליגת ה- NBA היא תעשייה של ממש המגלגלת מליארדים מדי שנה. חוזי הטלוויזיה הענקיים, אולמות מפוצצים עם כרטיס ממוצע ב- 100$, חנויות המרצ'נדייז, משחקי הוידאו ומשכורות העתק של המאמנים והשחקנים שמוערכים בסך כולל של כ- מליארד דולר בעונה – משקפים מציאות כלכלית ששום מיתון עולמי לא יכול לעמוד לה.

על האימפריה הזאת מנצח כבר למעלה משני עשורים סבא יהודי בשם דיוויד שטרן. בהסמכתו הוא עורך דין, אבל אין דרך יותר טובה לתאר אותו מאשר גאון שיווקי. אחד מהיסודות עליהם בנויה שיטתו, היא שיווק דמויות השחקנים.

פעם השחקנים מותגו. היום הם ממתגים את עצמם

בניגוד לפוטבול, להוקי או לבייסבול, שחקני הכדורסל 'חשופים'. הם משחקים בלי קסדה או כובע על שטח קטן כשהקהל באולם ממש נוגע בהם. הקרבה הזאת גורמת לכך שהרבה יותר קל להזדהות עם שחקני כדורסל, מאשר ענפי ספורט פופולריים אחרים.

שטרן הבין זאת היטב ולאורך שנים הוא משווק את שחקני הליגה כגיבורי תרבות. החל מלארי בירד ומג'יק ג'ונסון בשנות ה- 80, דרך מייקל ג'ורדן בשנות ה- 90 ועד לקובי בראיינט ולברון ג'יימס בימינו. השחקנים מותגו דרך השם (והכינוי כמובן), המספר, סגנון המשחק, ההתנהלות מול התקשורת וגם דרך סממנים חיצוניים כמו הלבוש, הקעקועים או מכונית היוקרה עמה הם מגיעים למשחק.

שימו לב, פעם השחקנים מותגו, יותר מאשר מיתגו את עצמם. תעשיית השיווק בראשותו של שטרן, יחד עם החברות המסחריות, התקשורת והקהל – כמעט קבעו לשחקנים את האופן בו הם יהיו ממותגים: בירד – לבן שהוא פועל עבודה שחור, מג'יק – הקוסם החייכן, מייקל – "אייר" מעופף עם לשון משתרבבת. זה לא שהיה לשחקנים על מה להתלונן (בכל זאת, הם הרוויחו מליונים), אבל הם היו כמעט חסרי שליטה על המותג שלהם.

 מבקרים את המאמן בטוויטר

היום זה אחרת. הרבה בזכות האינטרנט, לכוכבי ה- NBA יש אפשרות רחבה לביטוי עצמי. מופרד מהקבוצה, מופרד מהליגה – אך כמובן הכל עדיין במסגרת הקודים המקובלים (כי אף אחד לא להסתכן בקנס מפלצתי מהבוס הגדול). אפילו עומרי כספי סיפר איך במחנה ה"רוקי'ס" (שחקני השנה הראשונה) לפני תחילת העונה, הסבירו להם ראשי הליגה מה מותר ומה אסור לפרסם ברשתות החברתיות.

במצב בו כל שיעול של כוכב NBA זוכה לכותרות, אז בטח שיש השפעה גם לשורת סטטוס בפייסבוק או ציוץ בטוויטר. עושה רושם שלפעמים השחקנים עצמם לא כל כך מודעים לכוחה של המדיה, כמו במקרה בו רכז הניקס לשעבר סטפן מרבורי השתטה מול מצלמת האינטרנט שלו באכילת ואזלין (בסרטון), רק שלא במודע (או שבמודע), הוא גרם לכך שיצפו בו למעלה מ- 300 אלף איש בחצי שנה.

וקחו לדוגמא את רון ארטסט, שחקנה הצבעוני של הלוס אנג'לס לייקרס השתמש בטוויטר כדי לבקר את מאמנו פיל ג'קסון, משהו שספק אם היה מעז לעשות פנים מול פנים או בכלי תקשורת אחר.

לא רק ביטוי עצמי – גם (ובעיקר) שיווק עצמי

אבל מעבר להצהרת כוונות וביטוי עצמי, שחקני ה- NBA משתמשים בפלטפורמות האינטרנטיות כדי לשווק את עצמם, כי בכל זאת – שם המשחק הוא כסף. כמעט כל שחקן בכיר קשור בחוזה פרסום עם ספונסר. חלקם מרוויחים יותר כסף מחוזי הפרסום מאשר מחוזי המשחק.מי ששולט בתחום אלו בעיקר חברות מוצרי הספורט סלולרי ומשחקי וידאו.

לאותן חברות יש אינטרס ברור לחזק את המיתוג האינטרנטי האישי של הפרזנטורים שלהם. מעבר לזה, גם לשחקנים יש אינטרס שיווקי וכלכלי להישאר חזק בתודעה, בלי קשר להצלחתם ויכולתם על הפרקט. למרות שחייבים להודות כי מי שלא פוגע במגרש, לא יספק את הסחורה אותה מחפשים המפרסמים.

נכון שיש את השיקולים העסקיים המסחריים, אבל אי אפשר להתעלם מהמוטיב הרגשי. השחקנים בעיקר אוהבים להרגיש נערצים וחשוב להם לתקשר עם קהל מעריציהם, גם מחוץ למשחק – ואת זה אפשר לעשות בצורה הנוחה ביותר דרך הפלטפורמות האינטרנטיות והרשתות החברתיות.

חמישיית הממותגים ביותר באינטרנט

אז הנה לפניכם החמישיה הפותחת, שמייצגת לדעתי את שחקני ה- NBA שלוקחים את המיתוג האישי שלהם באינטרנט צעד אחד קדימה באופן החזק ביותר.

1. סטיב נאש

בגיל 36 עדיין לא נס ליחו של הרכז המצוין של פיניקס, שעם עין אחת סגורה ממרפק קטלני, העלה את קבוצתו לגמר האיזורי.
בין משחק למשחק הוא מתחזק באופן שוטף את עמוד הטוויטר שלו בציוצים חינניים, שלאו דווקא מתייחסים למה שקורה איתו במגרש.

בין היתר, הוא משתף את 163,700 עוקביו גם בהגיגים שלו בנושאי כדורגל, הספורט שהוא כל כך אוהב. לאחר משחק הבונקר של אינטר מול ברצלונה בחצי גמר האלופות, הוא צייץ בציניות את ה"הרכב" של מוריניו לגמר, בו כלולים 11 שוערי עבר. הציוץ הגיע לאוזניו של מאמן אינטר, שלא נשאר חייב וענה בראיון לתקשורת שכדאי שנאש יתרכז במה שהוא טוב בו – כדורסל. נאש הגיב עם הצעת פיוס – הזמנה לכוס יין.

2. כריס בוש

הסנטר של טורונטו מתחזק ערוצי תקשורת אינטרנטיים ומשתמש בכל התחמושת המקובלת: ציוצים בטוויטר, סטטוסים בפיייסבוק וערוץ וידאו מושקע ביוטיוב. במבט ראשון אפשר לקבל את הרושם כאילו בוש משתמש בפלטפורמות האינטרנטיות וברשתות החברתיות לשם שעשוע עצמי ולצורך הפגת שעמום, אבל אם נבחן את פעולותיו לעומק, נגלה דברים אחרים כמו ביטוי עצמי ושימוש מסחרי.

ביטוי עצמי – לפני מספר שבועות הוא החליט לשתף בהתלבטות אם להישאר בקבוצת הבית שלו טורונטו, או לעבור לקבוצה אחרת, דווקא את 110,000 העוקבים שלו בטוויטר. שימוש מסחרי – בערוץ היוטיוב שלו הוא מציג את הטלפון הנייד החדש של גוגל NEXSUS ONE כאילו מדובר במשתמש תמים שמתלהב מהמכשיר החדש שרכש, אלא שמדובר בעוד תרגיל שיווק ויראלי של ענקית החיפוש (שאפשר לנחשב כי בוש גם קיבל עליו לא מעט כסף…)

3. שאקיל אוניל

מה כבר לא נאמר על הסנטר הותיק. בגיל 37, הוא עדיין ממשיך לחפש אליפות לקנח בה את הקריירה, אבל זה לא אומר שכבר לא אכפת לו מהמיתוג האישי.

שאקיל הוא מותג אנושי בולט בספורט האמריקאי. החזות החייכנית לא מסתירה את זה שיש עליו הרבה אגו ופוזה וזה מה שהמיתוג האישי שלו בעיקר משדר. לדוגמא: בערב האולסטאר הוא דאג להבהיר לדוויט הוארד בכל ראיון עיתונאי מי הוא ה- Superman האמיתי, לאחר שהסנטר הצעיר של אורלנדו, אימץ לעצמו את הכינוי ששאקיל נשא מתחילת הקריירה.

אבל דווקא בטוויטר, שם עוקבים אחריו 2.5 מליון גולשים, הוא מראה צד אחר כשגילה צניעות ופירגן לקובי בראיינט, לאחר שזה עקף אותו במספר האליפויות (5) ופרגן בטוויט:

4. ביירון דיוויס

דיוויס הוא אחד מהשחקנים האהובים עליי ב NBA, אבל לצערי הוא אנדר-רייטד (שחקן שאינו מוערך מספיק בקרב התקשורת והאוהדים) – וזה אולי מה שמניע אותו לקדם את עצמו על ידי מיתוג אישי באינטרנט.

דיוויס בנה מעצמת אינטרנט סביב דמותו והמיזם אותו הוא מקדם – IbeatYou. מדובר במעין רשת חברתית המאפשרת לגולשים להתחרות ביניהם על כל דבר שעולה במוחם – מתחרויות קליעה ועד לאיפור בליפסטיק (כמו שפתחה ג'סיקה אלבה) –  הכל הולך.

אתר אינטרנט אישי מושקע, פרופיל פייסבוק עם מעל 350 אלף אוהדים וכרטיס טוויטר מעודכן עם מעלה ל 100 אלף עוקבים מעידים יותר מהכל שביירון דיוויס – הוא מלך באינטרנט, גם אם על המגרש הוא אינו מוערך.

5. דוויט הווארד

הזכרתי קודם את ה"טראש-טוק" של שאקיל אוניל לדוויט הווארד בקשר למי הוא הסופרמן האמיתי. זה אולי מלמד על התנגשות בין הדור הישן לחדש. אוניל, יליד דור ה- X, נכנס לליגה ב- 1992, כשהאינטרנט היה רק בגדר שמועה – אפילו בארה"ב.

דוויט הווארד, לעומתו, מייצג נאמן של דור ה- Y, נבחר בדראפט של 2004. כשכבר היה לו אתר אינטרנט משלו. הווארד, מודע היטב לכוח השיווקי של האינטרנט, מנצל את אתר האינטרנט שלו כדי לשווק לו רק את עצמו, אלא גם את החברות שהוא מקדם (כמו T-Mobile).

אם תיכנסו לאתר תגלו שהווארד נמצא בכל מקום באינטרנט, עם קישורים יוצאים לפרופילים שלו ב- YOUTUBE, FLICKR, FACEBOOK, TWITTER ואפילו DIGG ו- MYSPACE. הווארד בהחלט "מכוסה" מכל הכיוונים בנוגע למיתוג האישי באינטרנט.

ואם זה נראה לכם קידום עצמי מוגזם – כנראה אתם לא חיים את העידן של היום ובטח לא את ה- NBA…

הרצאה על מיתוג אישי במרכז הקוגרסים חיפה (לחצו להגדלה לצפיה בלו"ז)

מחר אשתתף ביום עיון מושקע אותו מארגנת לשכת המסחר בחיפה, שנושאו: "איך למגנט לקוחות בעזרת האינטרנט".
את הכנס מארגנת יוספה אדמן, שהזמינה אותי להרצות על תחום המיתוג האישי.

ההרצאה תחל ב- 10:00 ותהיה קצרה וממצה (בת 25 דקות), בה אספר על טרנד המיתוג האישי (שהוא הרבה יותר מטרנד…) ואתן דגשים קצרים על הבסיס למיתוג אישי באינטרנט.

יחד איתי ירצו בכנס: לירון מור, דויד פרידמן, דורון חיות – מומחה לחדשנות ולשיפור תהליכים עסקיים, אמרי הרדוף ועוד רבים וטובים. מי שמעוניין – אפשר עדיין להירשם בעלות של 215 ש"ח + מע"מ. להרשמה.

ג'קי סויקיס החל לתת שירותים של ניהול מוניטין באינטרנט

מקדם האתרים ג'קי סויקיס, הידוע בעיקר כמדריך קידום האתרים מספר אחד בארץ (ג'ון ברייס), חבר יחד למיכל דון-יו פדרמן ואדית שטיינברג כדי להקים את "ניהול מוניטין בע"מ". המותג החדש שייך לקבוצת Seo-Simple, חברת קידום האתרים של סויקיס.

ניהול מוניטין בע"מ" מציעה שירותים ל:

• לאנשי עסקים, עובדי ציבור, בכירים, חברות וארגונים
• למי שהמותג שלו לא נוכח מספיק ברשת (בין אם המותג הינו שם אדם או שם מוצר/שירות)
• למי שיש בעיה בנושא ההופעה שלו ברשת מסיבות שונות
• למי שמעוניין לבנות נכון את זהותו באינטרנט

וכפי שהם מתארים זאת באתר – "למי שיש מתחרים שאינם בוחלים באמצעים"…

אני זוכר שלפני שנות דור (קצת יותר משנתיים…) פניתי לחברות קידום אתרים בארץ והצעתי להם לפתוח מחלקה של ORM (ניהול מוניטין באינטרנט). אז זה נשמע להם קצת מוזר ולא נחוץ, אבל היום, עידן המיתוג האישי, די ברור למה כל כך חשוב איך השם שלנו נראה בגוגל.

סדרת סרטונים חדשה של וויליאם ארודה

גורו המיתוג האישי, וויליאם ארודה, יצא בסדרת סרטונים חדשה במסגרת הערוץ האינטרנטי PersonalBranding.TV, של Reach, חברת האימון שלו. בסרטון שלפניכם הוא מסביר מדוע במיתוג האישי הכל מתחיל בבידול (Differentiation) – צפייה מהנה!

השרת נפל או שזה חלק מאסטרטגיית השתיקה גם במיתוג האישי שלה באינטרנט?

לחצו: הבלוג של ציפי לבני

דן שאובל דיבר אתמול בכתבת חדשות של רשת FOX25, הטלוויזיה המקומית בבוסטון, על מציאת עבודה בעזרת טוויטר דרך מיתוג אישי. "מתגו את עצמכם לטובת הקריירה שאתם רוצים, ולא לטובת העבודה שיש לכם כיום", הוא אומר. "ההזדמנויות הטובות יתחילו להגיע אליכם, כשתמתגו את עצמכם עבור תחום מומחיות שיש לכם תשוקה אליו. תתחילו לעקוב בטוויטר אחרי מובילים בתעשייה שלכם או חברות שהייתם מעוניינים לעבוד בהן.שאובל ממליץ על האתר TWELLOW, שהוא מעין דפי זהב של טוויטר המכיל סיווג של משתמשי טוויטר על פי קטגוריות תעסוקה. בעזרת האתר ניתן להגיע לאנשים שמעניינים אותכם בצורה מהירה.

לפניכם קטע ששודר שלשום בטלוויזיה המקומית של מינסוטה בו מסביר הקואצ'ר צ'אק בולטון למה צריך מיתוג אישי, תוך שהוא עושה הקבלה למיתוג של מוצר או חברה.

בפוסט הלפני אחרון כתבתי על המיתוג האישי של ענבל אור, שמוכיחה שגם בלונדינית חתיכה יכולה להיות יזמית מצליחה – למרות שבישראל השמרנית קצת לקבל את זה. באותו פוסט גם הזכרתי דוגמניות לשעבר שהפכו לנשות עסקים ויזמיות כמו שלי גפני ופנינה רוזנבלום. ריברנדינג כזה מקובל יותר בזירה העולמית, כשאולי המפורסמת מכולן היא קאתי איירלנד, סופר-מודל לשעבר שבצעירותה נהגה לעטר את השער של ה"ספורטס אילוסטרייטד" בבגד ים סטייל בר רפאלי.

היום קאתי מגלגלת מחזור שנתי של 1.5 מיליארד דולר מקו מוצרי לייפ-סטייל: KIWW – Kathy Ireland WorldWide – כשכמובן, המיתוג האישי שלה עומד במרכזו. אז האם המיתוג האישי הויזואלי שלה ועברה כדוגמנית עומד לצידה או לרעתה בפיתוח העסק שלה? את התשובה אתם יכולים לנחש לבד…

מגזין מיתוג אישי – גיליון 12

ראיון שער של דן שאובל (בוידאו) עם קאתי איירלנד עומד במרכזו של המגזין Personal Branding שיצא היום, ומתמקד בסלבריטאים המשמשים גם כ"דוברים" של העסק שלהם. ונה וויט, אחת מנערות "גלגל המזל" הפופולאריות, כיום כבר מעל 50, מספרת במגזין איך היא הצליחה למנף את העסק שלה בזכות המיתוג האישי שלה ואיך היא "מדבררת" את העסק שלה לפני הקהל הרחב. הגיליון מציג את 15 הסלבריטאים המובילים ב"דיברור" מותגים, כשבמקום הראשון המותג אופרה ה"מדברר" את המותג אובמה.

עוד במגזין: ראיון עם ג'יילן רוז, כוכב NBA לשעבר וכיום פרשן טלוויזיה; ראיון עם דאיימונד ג'ון, מעצב אופנה והבעלים של FUBU ומאמרים עם טיפים ועצות למיתוג אישי באינטרנט ובכלל – הכל בתוך 42 עמודי המגזין.

את המגזין האלקטרוני ניתן לרכוש כאן עם מנוי שנתי הכולל 4 גליונות בעלות של 12.95$ בלבד (חצי מהסכום מועבר לחקר הסרטן).

לפני מספר ימים צלצל הטלפון במשרד ולקוחה שלי הייתה על הקו. קולה נשמע מדוכדך: "עשיתי טעות מפגרת. דחיתי בקשה להשתתפות במקצוענים". היא סיפרה לי שהתחרטה, אבל זה כבר היה מאוחר – התחקירנית כבר סגרה עם מומחית אחרת באותו תחום, שהיא למעשה המתחרה שלה, מה שרק הגביר את תחושת האכזבה.ל"מקצוענים" כבר לא יזמינו אותה.

כששאלתי מדוע דחתה את ההצעה הראשונית, היא השיבה לי כי הרגישה שעדיין "אינה מוכנה" להופיע בטלוויזיה. בקיצור, חוסר ביטחון.

אין כמו המקצוענים למיתוג אישי

יכולתי להבין אותה. יש לי לקוחות שמתקשים לשחרר וידאו אינטרנטי כשהם מדברים לעצמם מול המצלמה, אז על אחת כמה וכמה כשמדובר בהופעה בטלוויזיה. עבור מי שאינו מנוסה להופיע מול קהל, הופעה טלוויזיונית בתוכנית טוק-שואו יכולה בהחלט להרתיע. החשש נובע בעיקר מההיבט ה-ויזואלי וה-ורבאלי. מכך שהם לא ייראו אותו ולא יישמעו טוב. לעיתים קרובות החשש הזה כלל אינו במקום ונובע בעיקר מחוסר ביטחון או מביקורת עצמית גבוהה מדי.

תוכנית המקצוענים ותוכניות אירוח אחרות שאינן שייכות לפריים-טיים (כמו תוכניות בוקר, או תוכניות בערוצים מקומיים), הן פלטפורמה נהדרת לממותג המתחיל. אם ההופעה לא הייתה טובה (וזה בהחלט יכול לקרות), תוכלו להתנחם בעובדה שלא הרבה ראו אותה. אם היא הייתה טובה, אפשר להשתמש בקטע הוידאו ולהפיץ אותו באינטרנט בהיקף מאסיבי – ומשם יגיע הרייטינג.

מעבר לזה, אולי אין דבר ממתג יותר מהופעה טלוויזיונית כמומחה אורח – ולא משנה באיזה ערוץ ומה אחוזי הרייטינג. זו גם הסיבה שאני לא חשבתי פעמיים כשהזמינו אותי להתארח בתוכנית לפני 9 חודשים.

לכן, העצה שלי, היא כמובן בשום אופן לא לוותר על הצעה להופיע בטלוויזיה כמומחה – גם אם אתם לא בטוחים בעצמכם וזאת הפעם הראשונה. לקפוץ למים – תהיו חייבים בכל מקרה.

המיתוג האישי של סתיו זילברשטיין

מי שקפץ למים לפני מספר שבועיות הוא סתיו זילברשטיין מנכ"ל דוראן – קידום אתרים. כמוני, גם הוא הופיע ב"מקצוענים 10" ודיבר על שיווק בעזרת מיתוג אישי באינטרנט. אהבתי מאוד את העובדה כי הוא הדגיש את הצורך לשתף בידע לצורך מיתוג אישי (גם אם מגלים קצת סודות…).

ביקשתי מסתיו זילברשטיין לציין 6 דרכים בהם הוא ממתג את עצמו, וזו הייתה תשובתו:

1. כתיבת כתבות מקצועיות ופרסומם בעיתונים אינטרנטיים מגוונים

2. הופעה בטלוויזיה

3. הפצת הידע של דוראן באופן חופשי באינטרנט ללא חשש במטרה לעזור לאנשים באמת

4. פעילות בבלוגים מקצועיים רבים על ידי תגובות והפניית קישורים לדפים מגוונים אודותיי ברשת

5. יצירה ועדכון פרופילים בקהילות שונות, גוגל באזז וערוץ ביוטיוב

6. פרגון לקולגות ויצירת מערכות יחסים המבוססות על חברות ולא על עסקים

שאלה: כשאתם שומעים את המושג "בלונדינית ישראלית" – איזה שם מותג עולה לכם לראש?
סביר להניח שהוא ינוע על הציר של בר רפאלי, הילה נחשון, רוני סופרסטר, יעל בר זוהר, אלין לוי, אילנית לוי, אילנה ברקוביץ, מירי בוהדנה או ויקה מהישרדות (למרות שמדובר במותג נשכח). לא ניכנס כרגע לסוגיה אם הצבע הוא אמיתי וטבעי מהשורש, אבל בדרך כלל המותג הבלונדיני יהיה שייך לעולם הבידור, ה"שואו-ביזנס" הצהבהב.

את מותג הבלונדינית הישראלי אפשר למצוא לעתים נדירות גם בעסקים. אבל כמו במקרה של פנינה רוזנבלום או שלי גפני, מדובר בעיקר בבלונדיניות שהתחילו בעולם הזוהר (דוגמנות) ועשו ריברנדינג לביזנס. בלונדינית ישראלית שהצמיחה אימפריה הודות לרוח היזמות שלה, היא בהחלט זן נדיר ומשונה, ואולי הדיסוננס הזה, הוא זה שלפני 3 שבועות גרם לד"ר אלכס קומן לפלוט בשידור חי כלפי המותג "ענבל אור", את הכינוי "פצצונת מין" (לחצו כאן כדי לצפות בקטע)

ענבל אור – סמל ל"נדל"ניסט החדש"

הפגישה הראשונה שלי עם המותג ענבל אור הייתה דרך המסך של ערוץ 10, אותו ערוץ בו נפלטה הפליטה המביכה. היה זה כשצפיתי בתכניתה של אושרת קוטלר, שם שודרה כתבת פרופיל שעסקה בנשות קריירה מצליחות. המצלמה עקבה אחר ענבל אור, בעלת חברת הנדל"ן המשגשגת "אור סיטי" וקשה היה שלא להתרשם מנוכחות המותג. מעבר לזה שמדובר בבחורה צעירה (33), עם נוכחות מרשימה (בלונדינית כבר אמרנו?…) שמגלגלת עסק ששווה מליונים, היא גם אמא לשלושה ילדים.

לאחר שידור הכתבה, נכנסתי למחשב, חיפשתי "ענבל אור" בגוגל ומצאתי הרבה אזכורים ממדורי הכלכלה והעסקים באתרי חדשות כמו גלובס ודה-מרקר. הכותרות דיברו על קבוצות הרכישה, הטרנד של עולם הנדל"ן, בו "אור סיטי" והעומדת בראשה היא שחקן מרכזי.

יש הרבה לא אוהבים את "שיטת" קבוצות הרכישה ויש אפילו המכנים אותה קומבינה. בגדול מדובר על דרך פשוטה (אך מתוחכמת) לעקוף את היזם, הקבלן ובעיקר את רשויות המס בתהליך רכישת הנדל"ן. ההתארגנות של קבוצת הרוכשים, שיש הרואים בו (ובצדק) מועדון אקסלוסיבי של מליאנים, מאפשרת להוזיל את עלות הדירות היוקרתיות ב- 20 אחוז, וכשמדובר בפנטהאוזים השווים עשרות מליונים – זה אומר הרבה מאוד כסף.

די מהר הבנתי שענבל אור היא מהיזמים הבולטים בתחום הלוהט של קבוצות הרכישה בישראל. בניגוד לאיל הנדל"ן הטיפוסי ("הקבלן") שנתפס כגבר מבוגר, מקריח (או עם תספורת מצחיקה כמו דונלד טראמפ), שמן עם סיגר עבה בפה, אור מסמלת יותר מהכל את הנדל"ניסטים החדשים: צעירים, יזמים, יצירתיים ונועזים. יותר "אנשי שיווק" מ"קבלנים".

(ענבל אור – מתוך  דף אודות אתר "אור-סיטי")

מיתוג אישי כחלק מהמיתוג העסקי

המיתוג האישי (אם הוא נעשה באופן עצמי) דורש מכל אחד מאיתנו להיות איש שיווק. במקרה בו אנחנו אנשי שיווק שעומדים בראש חברה, אין ספק שהמיתוג האישי צריך להיות חלק בלתי נפרד מהמודל העסקי שלנו.
סטיב ג'ובס, לדוגמא, הוא לפני הכל איש שיווק. לא איש עסקים, לא גאון מחשבים, לא מומחה אלקטרוניקה. המיתוג האישי שלו מקביל, משיק וחופף למיתוג העסקי של אפל. ג'ובס עומד בפרונט – במלוא מובן המילה, לטוב ולרע (במקרה שלו – זה בעיקר לטוב).

כך גם במקרה של ענבל אור. המיתוג האישי הוא חלק מהמיתוג העסקי. לא בכדי השם של החברה אותה היא מייצגת הוא "אור סיטי נדל"ן בע"מ", שצמחה מתוך חברת "אור ענבל שיווק פרויקטים", כפי שכתוב בדף האודות של אתר החברה, בו יש דגש מיוחד על הדמות של אור. לא בכדי השמות שאור בחרה לתת לפרויקטים של החברה הם "תאומי אור סיטי", "אור טאוור", או "אור על הפארק".

אין מקום לספק – ענבל אור עומדת בפרונט של הפרונט, כחלק מהאסטרטגיה השיווקית של "אור סיטי". המיתוג האישי של ענבל אור הוא מקדם מכירות – והיא כמובן מודעת לכך. בין אם מדובר בהתמצאותה בנדל"ן, האמינות שהיא מקרינה, הסקסיות שהיא משדרת, או שילוב של הכל ביחד – המותג "ענבל אור", הוא הסיבה שהמשקיעים מפקידים את המיליונים בסופו של דבר בידיה.

(ענבל אור על תמונת השער במוסף TheMarker – לכתבה המלאה)

 "פרופיל אישי מוגזם"? – קומן יצא קטן

כשצפיתי בקומן פולט "פצצונת מין" כלפי ענבל אור ב"לילה כלכלי" של ערוץ 10, ידעתי מיד שהאמירה תעשה רעש ויהיה לזה המשך. ואכן, כעבור יום קומן התייצב שוב מול אור באותה תכנית, ובהתנצלות מגומגמת הסביר שהתכוון בדבריו ל"פרופיל האישי המוגזם" בו היא משתמשת, שלטענתו, עוזר לה "לקמבן" את רשויות המס, על ידי שיטת קבוצת הרכישה.

קומן יצא רע מאוד מההתנצלות הזאת. ב"פרופיל אישי" הוא התכוון בעצם ל"מיתוג אישי". אז נכון שהנוכחות החיצונית של ענבל אור בולטת, אבל אם הדבר הראשון שעולה לו בראש כשהוא נחשף למותג זה "פצצת מין" ובנוסף הוא עוד מצהיר על כך בטלוויזיה, ד"ר קומן צריך לדעתי איזשהו סוג של טיפול. מעבר לזה, כד"ר לכלכלה, הוא צריך להבין בעצמו שהמיתוג האישי של ענבל אור הוא חלק בלתי נפרד מההצלחה השיווקית של אור-סיטי, גם אם הוא נראה לו "מוגזם".

ענבל אור לא נותרה חייבת. פניה לא הצליחו להסתיר את סערת הרגשות שהתחוללה בה. היא דרשה ממנו לעסוק בצורה עניינית בסוגיית קבוצות הרכישה ולא להתמקד בחזותה החיצונית. אור לא הסתפקה בהתנצלות של קומן ואיימה עליו כי תתבע אותו על לשון הרע, תוך שהיא מבטיחה כי תעביר את הכסף שייאלץ לשלם – לטובת קידום האישה.

יחד עם זאת, אם ענבל אור תהיה כנה עם עצמה, גם היא תודה כי לחזותה החיצונית יש השפעה מכרעת על המיתוג האישי שלה, ובאופן ישיר גם למיתוג העסקי של "אור סיטי". לא רק זאת, היא גם משתמשת באותה חזות באופן בולט, אם זה בכתבות טלווזייה או בתמונות שער. אין בזה שום רע, רק שזו הסיבה מדוע שהמסר של קומן אולי היה בוטה, אבל יש בו מההיגיון.

"אני אשת קריירה מצליחה – ולא בגלל שאני בלונדינית חתיכה", הדגישה אור לאחר ההתבטאות של קומן. המשפט הזה אינו מדוייק.

"אני אשת קריירה מצליחה – גם בגלל שאני בלונדינית חתיכה" – תואם יותר את המציאות ואני בטוח שאם ענבל אור תהיה כנה, היא תסכים איתי. ובאמת – אין בזה שום דבר רע.

אני לא יודע אם האיום של אור בסוף יתממש, אבל בטוח שהאירוע התקשורתי רק חיזק את המותג שלה. קודם כל קומן שם אותה בכותרות, וגם אם הוא הצליח לקשר את מותג "ענבל אור" לתואר "פצצונת מין", זה בטח לא הזיק לה. להפך.

ולא נגיד למה…

בניית מותג דורשת זמן. אני רואה את זה עליי, על eBrand, על הלקוחות ואפילו קוקה קולה ו-Apple לא נבנו ביום אחד. המותג נבנה על ידי מערכת יחסים ארוכת טווח, יצירת אמון ותחושה בקרב קהל היעד שלך כי אתה מעניק לו משהו משמעותי, שבגללו הוא רוצה להיות קרוב אלייך.  טרנד המיתוג האישי (שהוא הרבה יותר מטרנד…) ממשיך לתפוס תאוצה במשך שנתיים וחצי מאז הבלוג הזה הוקם, ואני שם לב שאנשים רבים ממהרים למתג את עצמם, מבלי אפילו לבדוק מהו המיתוג האישי שלהם ואיזה מיתוג הם כבר מייצגים. כבר למדתם כאן שטעויות בזירה האינטרנטית – עלולות לעלות ביוקר ולפעמים אי אפשר לתקן. מה שצריך לעשות הוא כמובן ללמוד מטעויות. אז לפניכם שלוש נפוצות במיוחד בבניית מיתוג אישי באינטרנט, ולצידן עצות איך מומלץ לעשות זאת נכון:

1. קידום עצמי מוגזם

בתהליך המיתוג האישי אתם במרכז. זה אומר לספר על עצמכם, להפגין נוכחות, להתגאות בהישגים ולהבליט את שמכם, אבל זה בטח לא אומר להשוויץ. להכריז בסטטוס פייסבוק על כל עסקה חדשה או לצייץ בטוויטר על כל מכירה – זאת הגזמה. חישבו על הרשתות החברתיות באינטרנט כזירה מציאותית – כמו כנס מקצועי או מסיבת קוקטייל. מי האנשים הכי פופולריים במקומות אלה? כמובן הם אלה ששואלים, משתפים, מתעניינים ותורמים מהידע שלהם לאחרים. בטח לא אלה שכל הזמן מדברים על עצמם ולא נותנים להכניס מילה.

אז איך בכל זאת דואגים לעצמנו? ההבלטה שלכם והפגנת הנוכחות צריכה להיעשות בזירות גם בזירות של אחרים. פוסט אורח בבלוג, למשל, יכול לעשות אפקט כפול עבור מי שבונה מיתוג אישי באינטרנט – הוא גם תורם מהידע שלו אצל אחרים וגם מקבל חשיפה. מצד שני, השתמשו בפלטפורמות שלכם כדי לפרגן לאחרים מתחומכם המקצועי. גם כאן יש אפקט כפול – אתם נשארים בתודעה ומעבירים מסרים, מבלי ליצור רושם של קידום עצמי.

2. חוסר ייחודיות

אם דיברנו על טרנד, אז אחד מהמאפיינים שלו הליכה של אנשים אחרי הזרם. עידן האינטרנט החדש מאפשר לכל אחד למתג את עצמו בצורה בה הוא מעוניין. קואצ'רים, יועצים פנסיונים, דולות וכמובן מומחים לרשתות חברתיות (ולמיתוג אישי…) הם רק חלק מהרבה מקצועות "טרנדיים", שרבים מנסים לנכס לעצמם, גם אם עוד אין להם קבלות.
אם המיתוג האישי שלכם אינו אותנטי – אז אתם באמת בבעיה. אבל אני מדבר על נישה. כיום, שנתיים וחצי אחרי התחלתי למתג את עצמי כמומחה למיתוג אישי באינטרנט, אני חושב "לנשת" את המיתוג שלי לנישה צרה יותר, בעקבות האינפלציה שיש בתחום. האפשרויות שנראות לי הן "מיתוג אישי באינטרנט למחפשי עבודה", או "מיתוג אישי באינטרנט למנהלים". מציאת נישה לא חייבת להיות הגדרה אחרת של מיתוג. היא גם יכולה להיות להתבטא בייחודיות של אופן הצגת הדברים, מתודה מוסימת או שיטה חדשנית.
ואם אנחנו מתייחסים למיתוג אישי באינטרנט, אז כמובן שנישה תעזור לכם גם מבחינת מנועי החיפוש. יותר קל להיות מקום ראשון בגוגל תחת הביטוי "מומחה למיתוג אישי למחפשי עבודה", מאשר "מומחה למיתוג אישי".

3. חוסר עקביות

אני נתקל בהרבה אנשים שממתגים את עצמם בצורות שונות בפלטפורמות שונות באינטרנט. – וזאת טעות. המיתוג האישי נועד בעיקר ל"עמך", לאנשים הרגילים – אני ואתה. בניגוד למותגים האנושיים הגדולים ביותר שכולנו מכירים – מייקל ג'ורדן, דייויד בקהאם, סטיב ג'ובס, אופרה ווינפרי או ביל גייטס – אנחנו צריכים "להתאמץ" יותר כדי שיזכרו אותנו. לכן חשוב להיות עקביים. להישאר עם השם המותג (שהוא בדרך כלל שמנו המלא), להישאר עם הטייטל של המיתוג, להישאר עם הצבע המזוהה איתך ולהישאר עם תמונת פרופיל אחת בכל הרשתות.
יחד עם העקביות, חשוב להקפיד על עדכון, כלומר: להחליף תמונת פרופיל שאבד עליה הכלח ואינה מייצגת איך שאתם נראים כיום, לשנות פרטים במידה והחלפתם מקום עבודה או עסק וכו'.

בוידאו: סאם מוטימאר הבריטית מהרהת בעקבות פציעתו של דיוויד בקהאם, שתגרום לו להחמיץ את המונדיאל – האם הנבחרת האנגלית תחסר את דיוויד בקהאם השחקן או את דיוויד בקהאם המותג?