כולם מדברים היום על המחשב הדק בעולם שהשיקה APPLE

אבל אני דווקא רוצה לכתוב על האיש שמאחורי ההמצאות הגאוניות – סטיב ג'ובס

זה לא רק שאין מה להשוות את הכאריזמה של מנכ"ל אפל לזו של יריבו ממיקרוסופט ביל גייטס.

אם אתם שואלים אותי, אני חושב שהמיתוג האישי של ביל ג'ייטס, לא רק שאינו עוזר למותג מיקרוסופט, אלא בעיקר מזיק לו. האסוציאציות העולות ממנו הן של יציבות, קביעות, מרובעות ואולי אפילו מיושנות – בכל יחסית כמובן למיתוג של אפל.

אם תסתכלו על ההרצאה המאלפת הזאת תגלו כמה המיתוג האישי של סטיב ג'ובס הכאריזמטי משיק למותג האטרקטיבי של אפל:

סטיב ג'ובס והמחשב הדק בעולם בהצגה השנתית של אפל בסן פרנסיסקו.

את DAN SCHAWBEL אני מכיר תקופה קצרה אך אינטנסיבית. כשניסיתי להחדיר את רעיון המיתוג האישי באינטרנט לא שמעתי על קיומו, אבל כשנכנסתי לבלוג שלו PERSONAL BRANDING גיליתי שהרעיונות שלו דומים לשלי, ובהמשך שאבתי ממנו לא מעט נוספים.
בהרצאה הוא מדבר על התפתחות המושג "מיתוג אישי", ואיך במקביל התפתח ה"מיתוג האישי" שלו.

כולם מחפשים את כולם בגוגל – כבר אמרנו?

בסוף יום אני נכנס לסטטיסטיקות של האתר.

לא מעניין אותי כמה אנשים נכנסו, כמו שמעניין אותי מאיפה הם הגיעו. רובם מגיעים דרך מילות חיפוש שונות שמצא עבורם גוגל כמו "חיפוש עצמי בגוגל", "חיפוש אישי", "מיתוג אישי", "ניהול מוניטין בגוגל" ו- "ניהול תדמית", אבל חלקם פשוט מקישים את השם שלה, עושים חיפוש עצמי – ומגיעים אליי…

זאת שיחה שניהלתי עם אחד מהם. בחור נחמד ובלוגר בשם פבל ישראלסקי שכותב בלוג קידום אתרים

Maor Kaplanski

נכון שחיפשת את עצמך אתמול בגוגל?

Pavel Israelsky
Today at 3:03am
נראה לי שכן, אבל זה לא חוכמה, אני מחפש לעיתים די תכופות 🙂
איך ידעת?

Maor Kaplanski
Today at 3:22am
האח הגדול גוגל סיפר לי…

Pavel Israelsky
Today at 10:38am
איך אתה יכול באנליטיקס לראות מה משתמש חיצוני חיפש בגוגל? זה חדש לי…או שעדיין לא ירדתי לסוף דעתך 🙂

Maor Kaplanski
Today at 7:30pm
פאבל, אני לא ידעתי שזה אתה!
רק ניחשתי.
וזה גם די הגיוני שאתה תהיה זה שמחפש את השם שלך
לא
?

בזמן שאתם קמים בקושי בחוסר חשק מהמיטה לעוד יום של עבודה, ניק וויוצ'יץ' עוד לא סיים את יום העבודה שלו. זה לא רק בגלל שהוא גר באוסטרליה, זה גם בגלל שיום העבודה שלו מתחיל ברגע שהוא פוקח את עיניו ומסתיים רק שכשהן נעצמות בשינה.

ניק וויוצ'יץ נולד בלי רגליים וידיים.

כל מה שאלוהים השאיר לו בתור גפיים, זו חתיכה קטנה של כף רגלו (או מה שאמורה הייתה להיות רגלו) השמאלית – איתה הוא מצליח להניע את 70 הס"מ שלו. זה לא פשוט – תראו את הוידאו ותבינו למה צחצוח שיניים (אפילו אם הוא מתבצע עם מברשת חשמלית), נראה כמו מסע אלונקות .זה לא מונע מניק וויוצ'יץ' בן ה- 23 לנהל חיים עצמאיים לגמרי ולהדריך ולהרצות באופטימיות בקסם ובחן מול בני נוער, סטודנטים ואנשי עסקים, ועל הדרך להפוך למותג חובק עולם.

זה כמובן לא היה קורה ללא האינטרנט והתפוצה הוויראלית.

המיתוג האישי של ניק וויוצ'יץ מעורר אצלי אסוציאציות של לוחם, אנדרדוג ומצליחן. האמת שהמיתוג שלו הצליח לעורר בי, כמה שזה נשמע מופרך, רגשות של קנאה. מה גם שהוא לא היה צריך הרבה כדי לבדל את עצמו.

ואם מישהו חושב שהגזמתי עם הומור שחור, תהיו בטוחים שניק יאהב את הגישה של הפוסט (אם מישהו יתרגם לו). כי כמו שהוא אמר באחת מהרצאותיו אותם תוכלו לראות אם תלחצו על הלינק למטה: "לצחוק על עצמי -נותן לי כוח"

כל הסרטונים של ניק וויוצ'יץ' ביוטיוב

מדי מוצאי שבת אערוך פה קרב דו ראשי על פי מדד פופולאריות בגוגל.

הפעם ראש בראש – הזוג המלכותי נינט ויהודה.

כמו שאתם יכולים לראות, נינט טייב תופסת יותר נפח חיפוש לאורך כל שנת 2007

נקווה שזה לא יפר את שלום הבית.

את המדד ערכתי על פי השם "נינט" כי זה שם המותג שלה.

הקפיצה הגדולה שלה באה בחודש האחרון כנראה בעקבות הקרחנינט והפרסומת לפלאפון.

מי אמר שפרסומת מסרסרת פופולאריות?

היום בלילה שוטטתי בדה מרקר ופתאום ראיתי שיש דייר חדש בקפה – דודו טופז. שכמובן העלה את השאלה מה סלב כמוהו צריך נוכחות אינטרנטית יזומה – והאם לעזאזל מדובר במתחזה.

דודו טופז פתח את הבלוג שלו ב – 2 בדצמבר עם פוסט קצר תחת הכותרת "מוטו" שהכילה 4 מילים : "אני הכל ואני כלום". מה הוא ניסה להגיד פה לא ברור, ואולי גם לא חשוב. החשיפה המינימאלית הזאת הולידה 54 תגובות מ"דודו תעשה לי ילד" ועד – "נראה לי שזה בכלל לא הוא".

כדי להוריד כל ספקנות, דודו טופז מיהר להבהיר כבר בטוקבק הראשון:

חברים. זה לא מתחזה. זה הדבר האמיתי.

קבלו את המלך.

דודו טופז.

התגובה המוזרה הזאת עוררה בי תחושה שמשהו פה חשוד. למה דודו ממהר להודיע לכולם שהוא לא מתחזה?

הגיוני שדודו טופז היה מציג את עצמו בצורה כזאת? "קבלו את המלך"? לא נראה לי מתאים.

בינתיים דודו טופז צבר לו כמות צנועה של חברים, אולי אפילו צנועה מיד בהתחשב בפופולאריות שלו. יכול להיות שהוא לא נוהג לאשר בקשות חברות – וזאת טעות ביחסי ציבור. דודו – אם מישהו שולח לך בקשה, זה כבר סוג של השפלה עבורו – אל תשפיל אותו עוד יותר בכך שלא תאשר את בקשתו.

מפורסמים ברשתות חברתיות

ידוענים ברשתות החברתיות זה לא דבר חדש, אבל תמיד עולה השאלה אם מדובר בדמויות האמיתיות או במתחזים (יש כאלה הטועמים כי לפעמים הכרטיסי םהאלה כתובים על ידי משרד יחסי הציבור של המפורסם). ב- FACEBOOK הפופולארית קיימת כמות כרטיסים רבה של מפורסמים ומפורסמות, ושם עושים הכל על מנת להבטיח שלא יהיו ביניהם מתחזים. לפעמים קצת בהגזמה – כמו במקרה של חבר הפרלמנט הבריטי.

דודו טופז (האמיתי או המתחזה) שולח תדירות של פוסט אחד בשבוע, וכרגיל זוכה לזרם של תגובות. הוא עצמו לא ממש מתייחס לעדת המעריצים ולא מגיב לטוקבקים. בידיעה שהתפרסמה בערוץ הבידור של MSN דווח כי סלב רשת ותיק, השחקן שרון אלכסנדר, הוא זה שהכניס את דודו טופז ל WEB 2.0.

בידיעה לא הובאה תגובתו של כוכב הבידור המזדקן, שהיום מככב בטלנובלה בובות.

לא ברור מה גורם לאנשים לחשוב שסלבריטאים לא זקוקים לנוכחות אינטרנטית אישית ולמיתוג אישי ברשת. אולי קשה לנו לעכל את העבודה שגם סלבריטאים רוצים לנצל את במת האינטרנט כדי לכתוב את דעתם, להציג את עצמם בצורה קצת אישית ולקבל תגובות ופידבקים מיידיים (אל תדאגו – בד"כ מלקקים להם).

התפוצה ה-ויראלית של מסרים באינטרנט יכולה להיות קטלנית – את זה למדנו לא מאתמול. היום, כשכל אירוע מצולם, מתועד וזולג במהירות לרשת בצורה של וידאו או תמונה לתפוצה בלתי מוגבלת, למיתוג האינטרנטי יש חשיבות מכרעת.

את השיעור הזה למדה על בשרה קייטלין אפטון – נערת השנה של דרום-קרוליינה. ב- 27 באוגוסט, בטקס TEEN USA ("נערת אמריקה" אם תרצו) היא הפכה מסתם עוד טינאייג'רית אמריקאית לאייקון תרבותי חובק עולם. גם ב- TEEN USA, כמו בכל תחרות יופי שמכבדת את עצמה, הגיע שלב השאלות שנועד לבדוק אם גם יש משהו בקודקוד של המועמדת חוץ מבלונד.

מדובר בשאלות כלליות, שדורשות אינטיליגנציה מינימלית וקצת כושר ביטוי, אבל זה היה יותר מדי עבור אפטון במסכנה. כשהגיעה תורה היא נשאלה שאלה אחת פשוטה: "למה לדעתך חמישית מבני הנוער האמריקאים אינם יודעים למצוא את ארה"ב במפה". אפטון הנרגשת אולי לא ציפתה לשאלה המתוחכמת, וכל מה שהצליחה להוציא מפיה היה הגמגום הבא:

I personally believe that U.S. Americans are unable to do so because, uh, some, people out there in our nation don't have maps and, uh, I believe that our, uh, education like such as, uh, South Africa and, uh, the Iraq, everywhere like such as, and, I believe that they should, our education over here in the U.S. should help the U.S., uh, or, uh, should help South Africa and should help the Iraq and the Asian countries, so we will be able to build up our future, for our children

אכן, תמונות קשות. בלקאאוט מהסרטים. לא היה צריך יותר מהתשובה הזאת כדי לקבל את ההוכחה לטמטומו של הנוער האמריקני, במיוחד כשזה יוצא מהפה של בלונדינית מהדרום בשידור חי לאומה. בזכות האינטרנט, הפאדיחה קיבלה אימפקט חזק הרבה יותר כשהקטע הועלה ליוטיוב וכעבור יומיים נצפה שני מיליון פעמים. היום, עם 20 מיליון צפיות זה קטע הוידאו הנצפה ביותר לשנת 2007. כמו כל קליפ פופולארי בענק השיתוף, גם המקרה של אפטון זכה לתגובות וידאו לא מעטות שהוסיפו מלח על הפצעים עם פארודיות ארסיות.

ומה עם קייטלין המסכנה אתם שואלים?

אל תדאגו לה. בתחרות עצמה היא זכתה במקום שלישי, אך בעקבות הטראומה היא הוזמנה לכל תכנית טוקשואו אפשרית -בהן נשאלה שוב את אותה שאלה, אלא שאז, למרבה הפלא ענתה באינטיליגנטיות מפתיעה. ואז היא גם גילתה לכולם שהיא לא כזו מטומטמת ואפילו סיימה את התיכון שלה בהצטיינות.

עברו ארבעה חודשים ואפטון כבר הספיקה לקבל חוזי דוגמנות במיליוני דולרים והצעות רבות לשחק בטלוויזיה ובקולנוע – הרבה יותר מהמועמדות האחרות. הטינאייג'רית מדרום קרוליינה הפכה לכוכבת עולמית.

זהו מקרה די מיוחד, אך לא יחיד, בו מיתוג אינטרנטי שלילי עובד דווקא לטובת הממותג. אפטון אולי ממותגת כבלונדינית מטומטמת לעולמי עד, אבל האירוע המביך נתן לה תנופה אדירה לקריירה.

קייתלין אפטון היא כוכבת האינטרנט שלי לשנת 2007.

פתאום כולם תופסים מעצמם "יזמים". זה כבר הפך לטרנד, ולפעמים נדמה שכל מי שיש לו חיבור לאינטרנט או שפתאום עלה לו רעיון מגניב במוחו הקודח, ממהר להגדיר את עצמו כ"יזם סדרתי". אתרי יזמות נפתחים על ימין ועל שמאל, לאימייל אני מקבל מדי שבוע הזמנות לכנסים (200 שקל לא כולל כיבוד) וכל ילד זב חוטם חולם להיות מארק צוקרברג.

מאת: מאור קפלנסקי

אלא שכמו שאנחנו נוכחים לפעמים לדעת, חלומות לחוד ומציאות לחוד. לפעמים, לטובת המיתוג האישי, עדיף לא לשחרר הצהרות ולשמור את הרעיונות לעצמך על אש קטנה ולא ממהר לקרוא לעצמו יזם. כך, אם המיזם לא ייצא לפועל, תחסוך מעצמך לא רק את האכזבה, אלא גם את הפגיע במיתוג שאתה כל כך עמל עליו כיזם.

מי שחשוב לו המיתוג האישי שלו, צריך להביא תוצאות.

רק בעזרת תוצאות, ייקחו אותך לעבודה.

רק אם תראה תוצאות, תמצא למיזם שלך משקיע.

הרי לא תיקחו לעסק שלכם מישהו שלא מצליח להראות כי הוא מבצע את העבודה כנדרש, במיוחד כשהתחרות על כל משרה היא כזאת גבוהה – ובקלות תוכל למצוא מישהו שכן מגבה את המיתוג שלו בתוצאות. לפניכם דוגמא למנהל בחברת הייטק שמבקש משלושה אנשים לעבוד על פרויקט אחד.

המנהל: האם תוכלו לעשות מצגת שתדגיש את המאפיינים והיתרונות של המוצר החדש שפיתחנו?
אבי: כן.
משה: לא.
רמי: כן, אבל מתי אתה בדיוק רוצה את זה כדי שאוכל להקדיש לזה זמן ולציין זאת ביומן שלי?

מיתוג אישי כיזם פנימי

אני לא יודע מה איתכם, אבל נדמה לי שרמי יבצע את העבודה יותר טוב ממשה. הוא משדר יותר אמינות, כי הוא שואל לגבי דד-ליין, וכבר חושב על זמן הביצוע וההשתלבות של הפרויקט בתוך העבודה השוטפת. כלומר, הוא ממתג את עצמו כמנפק תוצאות. הוא משדר יוזמה.
ההבדל בין עובד שעושה את מה שהוא צריך (גם אם על הצד הטוב ביותר) לבין יזם הוא לא רק בטייטל. אלא יותר ברצון שלהם ליצור לפתח מוצר חדש, או להוביל את המחלקה. ב- 2008 נוצר מושג חדש ביזמות שנקרא באנגלית Intra-preneur, שבניגוד ליזם המוכר Entrepreneur, מדובר ביזם שנמצא בתוך הארגון (לעתים מנהל ואפילו עובד מן המניין), שנוהג לחשוב מחוץ למסגרת המצומצמת של תפקידו וכל הזמן מספק רעיונות חדשים ברי ביצוע שאף אחד לא חשב עליהם.

כ"מנהל של המותג שנקרא עצמך", אתה חייב להבין שחברות וארגונים מצפות ממך לחשוב כמנהל כדי שהן יוכלו לשגשג. היום, יותר מתמיד קל יותר להחליף עבודה, עם מיתוג אישי נכון. אם אתה נמצא במקום שאינו מעודד יזמות פנימית, שקול לעזוב אותו. כי אחרת לא תתקדם.
ראוי לזכור כי כשאתה יזם פנימי, כל הרעיונות שלך שייכים לארגון בו אותה עובד. אם אתה מהנדס ומפתח בעצמך מוצר איכותי וחדשני, מי שיעשה ממנו כסף תהיה החברה בה אתה עובד. אתה אולי תקבל הערכה, קידום ואולי גם העלאה במשכורת – אבל לא יותר מזה. המוצר לא יהיה רשום על שמך.

ראשית, וידוי. אפילו אני, תאמינו או לא, חששתי לפני ששמתי תמונה שלי ברשת. זה היה מזמן, ואני לא זוכר באיזה הקשר, אבל ההיסוס היה רב. פרסום תמונה תחת שמי המלא באינטרנט, נראה לי כחשיפה מוגזמת, אך לא הייתה לי ברירה. הבנתי שהשם שלי הוא לא בלתי נפרד ממי שאני ומאיך שאני נראה, ולכן פרסום תמונה הוא הכרחי.

מאת: מאור קפלנסקי

מאז עברו מליארדי מליארדים של קילובייט בפסים הרחבים של הרשת. הגידול בנפח האחסון, יחד עם פשטות הצילום הדיגיטלי וההעברה של תמונות אל המחשב ואל הרשת, הפכו את התמונות האינטרנטיות האישיות למשהו מקובל ונפוץ.
תמונה אינטרנטית אישית היא תמונה המוצמדת על ידי הגולש לפרופיל שלו ברשת חברתית-עסקית, באתר היכרויות, או באתר/בלוג אישי. צריך להבדיל בין תמונות מסוג זה, לבין תמונות שאינן מוצמדות שם/פרופיל, או תמונות שאני קורא להן חוויותיות (טיולים, אירועים משפחתיים, וכיו"ב- הנפוצות בעיקר באלבומי תמונות שיתופיים כמו שיש ל- FACEBOOK או FILCKR). ראוי לציון, כי גם לתמונות אלו יש השפעה על האופן בו האדם ימותג באינטרנט. במקרים מסוימים, אפילו השפעה הרסנית – ולכן עלייך להקפיד גם על האופן בו הינך מוצג שם.

להצמדה של תמונה אישית לפרופיל האינטרנטי יש חשיבות רבה בכל הקשור למיתוג האישי, אך מה שטוב באינטרנט זה שתמיד אפשר לתקןף ואפילו רצוי להחליף בעת הצורך. לפניכם מספר כללים חשובים בנודע להעלאת תמונה אישית לפרופיל אינטרנטי.

1. היצמדו למציאות – נכון, לא כולנו יפים ולא כולנו פוטוגנים. רובנו היינו רוצים להיות צעירים יותר, רזים יותר, או שריריים יותר. כמובן שרצוי להעלות תמונה שתחמיא לכם, אך אם היא לא דומה למציאות, זה רק יזיק למיתוג שלכם. קרוב לוודאי שבמוקדם או במאוחר תיפגשו עם מישהו שלא מכיר אתכם בחיי היומיום והתרשמותו הויזאולית ממכם מסתמכת רק על אותה תמונה אינטרנטית. במקרה כזה, עשיתם לעצמכם שירות גרוע – לא רק שהמיתוג של המראה שלכם הוא לא אמיתי, מי שיפגוש אתכם יבין שאינכם מרוצים ממנו – וזה יזיק באופן הרסני למיתוג האישי שלכם.

2. היו עדכניים – לא צריך להחליף תמונה כל חודש, אך גם לא רצוי להישאר עם אותה תמונה למעלה מחמש שנים. בתקופת זמן ארוכה כזו תווי הפנים ומבנה הגוף עוברים בדרך כלל שינוי שהוא ניכר לעין. במקרה כזה, התמונה האינטרנטית האישית לא תשקף את המציאות וכך תפגעו לעצמכם במיתוג. מומלץ להחליף תמונה מדי שנה לכל הפחות.

3. הבחינו בין תמונה לצרכים עסקיים/אישיים – רצוי להפריד בין תמונה שאמורה להיות מוצמדת לפרופיל מקצועי-עסקי (הרשת LINKEDIN, למשל), לבין תמונה שאמורה להיות מוצמדת לפרופיל באתר היכרויות (JDATE, למשל). במקרה הראשון ראוי לצלם את עצמכם במקום עבודתכם, ואילו במקרה השני ראוי לפרסם תמונה בלבוש קאז'ואל בביתכם.

4. צלמו איכותי – תמונה אינטרנטית מוצמדת פרופיל לא חייבת להיות מצולמת על ידי צלם מקצועי, אך עם זאת רצוי להקפיד שהיא תהיה ברורה ואיכותית. תמונה באיכות ירודה יכולה לפגוע במיתוג האישי, גם (ואולי בעיקר) במקרה שהממותג הוא פוטוגני. אם אין לידכם צלם מקצועי, הצטיידו במצלמה דיגיטלית בעלת רזולוציה טובה ובקשו ממישהו שיש לו גישה למצלמות, שיצלם אתכם בסביבה מוארת.

5. גוונו – רצוי להחליף את התמונה האינטרנטית האישית על בסיס קבוע, גם בלי קשר לעדכניות. ברגע שתרעננו ותגוונו את תמונותיכם האינטרנטיות לעיתים תכופות, תוכלו ליצור עניין תמידי סביב הפרופיל שלכם, וכך לעזור למיתוגכם האישי.

בהרבה תחומים בחיינו, הגבולות בין האישי לעסקי הולכים ומטשטשים. שימו לב: אינטרקציה בין אנשים במישור העסקי, עוברת באופן טבעי גם דרך המישור האישי. על מנת להבין את העניין, חישבו על משמעות המיתוג האישי בפגישת עסקים. זה מתחיל עוד לפני הפגישה – המידע שאנו מקבלים מעובד במוח (במודע או שלא במודע) באופן כזה המאפשר לנו להרכיב תבנית מיתוגית (שלילית או חיובית) על האדם אותו אנו אמורים לפגוש.

מאת: מאור קפלנסקי

לכאורה, ניתן היה לצפות כי אם אנחנו נמצאים הפגישת עסקים, ננסה למתג את הבן אדם איתו אנחנו יושבים בצורה עסקית-מקצועית, כלומר: נבחן את ההצלחות שלו, את הכסף שהוא עשה, המקומות בהם עבד, העסקאות שהוא סגר, התארים שרכש, כנסים מקצועיים בהם השתתף ועוד. אלא שבפגישה, גם אם היא בענייני ביזנס, קשה להתעלם מהמימד האישי. האישיות שמקרינה מזה שנמצא מולנו, תהווה משקל מכריע אם בסוף נתקע איתו כף והעסקה תצא לפועל. לא מדובר רק במיתוג חיצוני, אלא גם במיתוג אישי פנימי – כלומר, האישיות.

היתרון במיתוג האינטרנטי האישי הוא שכל התהליך אצל הממותג יכול להתבצע הרבה לפני מועד הפגישה. ויותר מזאת, הוא יכול להיות בטוח שהמיתוג, יגיע באופן מיידי ובצורה האופטימלית לאדם אליו מופנה המיתוג.

אסביר: נניח שאתה קבלן מצליח המקיים מספר פגישות במשך שבוע. המשרד שלך נחשב וידוע ובעל מוניטין רב. הפרוייקטים שלך גדלים בהתמדה והעסקאות שאתה סוגר הן בנות שש ספרות של דולרים לפחות. המיתוג של העסק שבבעלותך לא צריך חיזוק. בעקבות זאת, גם המיתוג שלך כקבלן מצליח וכאיש עסקים מוערך ואמין הם חזקים דיים.

אבל בכל זאת, יש דבר אחד חסר, וגם אם הוא לא חסר – ייתכן שהוא זקוק לשיפוץ, וזה המיתוג האישי שלך. לא רק הבגדים שהנך לובש והנעליים שאתה נועל. אלא אתה כמותג – שמך, יחודיותך ואופייך: כלומר, האישיות שלך.

בחינת האישיות בין אדם לחברו נעשית בעיקר כמובן במפגש של פנים מול פנים. אלא שבימניו אפשר "להקדים תרופה למכה". על ידי מיתוג אינטרנטי נכון, אתה יכול להשפיע בצורה משמעותית על האופן בו תוקרן אישיותך – כל זאת עוד לפני הפגישה. יתרון נוסף הוא שהמיתוג האינטרנטי מאפשר לך לשלב בצורה מושכלת בין האישי לעסקי. הכי חשוב זה לדעת לעשות את ההפרדה, אך יחד עם זאת לגרום לזהות של אישיותך עם העסק. זכור: מטרת המיתוג מכוונת להצלחה בעסקים, אך זה לא מבטל את חשיבות המיתוג האישיותי.

פוליטיקאים מנצלים לא אחת את ההזדמנות להראות פנים באישיותם, על מנת שקהל בוחריהם יזדהה איתם. את האופן הגלוי (ואולי גם המלאכותי) בעזרתו המיתוג נעשה, ניתן להמחיש במחזה השכיח של מועמדים מרימים ילד קטן בזרועותיהם, או מנשקים אישה קשישה. פעולות כאלו יכולות לעורר תגובות ציניות לפעמים, אבל זה לא משנה את העובדה כי המיתוג (במודע או שלא במודע) כבר נעשה.

המיתוג האישי באינטרנט מבוצע בעיקר בתוך הרשתות החברתיות. זה המקום בו תוכל להציג תמונות שלך עם ילדיך, לציין את תחביביך ולפרסם הגיגים אישיים. זה גם המקום בו תוכל להביע את דעתך, אך לפני שאתה עושה זאת, זכור כי כל מה שאתה כותב, יישאר על הרשת לעולמי עד. אם הדעה היא מעוררת מחלוקת (כמו בנושאים חבתיים, פוליטיים), קח בחשבון שיהיו כאלה שלא יאהבו אותה, וכך תמותג בעיניהם בצורה שלילית. אל תהסס להביע את דעתך, כי לפעמים הבעת דעה מוצקה בנושא מסוים, יכולה להעניק לך נקודות זכות בעיני אלה שמצדדים בה. נצל את הבמה האישית גם כדי להחדיר מסרים עסקיים. אל תזניח את העסק שאתה מייצג ואת האפשרות להפגין את הידע המקצועי שלך. גם את זה כדאי שתעשה בנימה אישית – בדיוק כמו שאתה עושה בפגישת העסקים.