הסיפור של בן אנדרווד מסתובב כבר שנתיים ברשת, אבל אני התוודעתי אליו לא מזמן. בקליפ חדשות של הרשת CBS נחשפת היכולת המדימה של הנער העיוור מסקרמנטו, שבשפה מקצועית נקראת אקולקציה. זוהי יכולת האופיינית בעיקר לחיות (כמו דולפינים) ללא חוש ראייה המתמצאות במרחב בעזרת הדי קול אותן הן שומעות מחפצים הנמצאים בסביבתן.
תכונה זו נרכשת גם על ידי לא מעט עיוורים, אך המקרה של אנדרווד הוא קיצוני הרבה יותר. סרטן בעיניו שהתגלה בגיל שנתיים אילץ אותו לעבור ניתוח שגרם לאיבוד ראייתו, אך בן פיצה על כך עם יכולת אקולקציה מדהימה, שעם השנים אפשרה לו ללכת ברחוב באופן עצמאי, לנסוע על רולר-בליידס, לשחות ואפילו לשחק כדורגל שולחן ופלייסטיישן ברמה גבוהה. אנדרווד מתפקד כמו בן אדם רגיל.
לא ברור אם היכולת המדהימה שלו היא תוצאה של קשיחות מנטלית וכושר הסתגלות יוצא דופן, או שבאמת הוא זכה למתנת האל, שאולי לקח לו את העיניים, אך נתן לו אוזניים שיכולים לראות. אני נוטה לחשוב שיש כאן שילוב של השניים, אך בכל מקרה אנדרווד נחשב למותג אנושי עולמי מעורר השראה – "האיש ששומע מהאוזניים".
כששואלים אותי מה היא המשמעות של "סלבריטאי אינטרנט" (או אינטרנט סלב, אינטרנט אייקון), אני מיד נותן את הדוגמא של ליטל מייזל. לא רק בגלל שהיא משלנו כחול-לבן, אלא בעיקר בגלל שהיא בין חלוצי המושג. כשהקמתי את הבלוג הזה והתחלתי להפיץ את הבאזז של מיתוג אישי באינטרנט – הדמות של ליטל עמדה לנגד עיני.
סלבריטאים כמו ליטל הם תוצר טבעי של עידן ה- WEB 2.0, בו השיתופיות, ואיתה המיתוג האישי, הפכו לליבו של האינטרנט. זהו העידן בו כל אחד יכול להפוך להיות למפורסם – בתוך האינטרנט, ובעקבותיו, גם מחוצה לו. בניגוד לסלבריטאים הרגילים, שזוכים לתהילה דרך כלי התקשורת המסורתיים (טלוויזיה, רדיו ועיתונים), האינטרנט סלב'ס נולדים בזכות תפוצתו ה-ויראלית ("מפה לאוזן") של המידע ברשת. בדרך כלל הם אלו שאחראים על ההפצה של המסר – בין אם זה מאמר, פוסט, או ברוב המקרים הידועים – קטע וידאו. כך גם במקרה של ליטל מייזל.
מרמלה לכל העולם בלחיצת כפתור
באוגוסט 2005 הייתה מייזל סטודנטית רמלאית לעריכת וידאו בתחילת דרכה. היא וחברתה עדי פרימרמן, ישבו בחדרה וכנראה היו די משועממות מאותו יום קיצי. בהחלטה של רגע, הן הדליקו את מצלמת הוידאו הביתית ושמו במערכת את HEY של הפיקסיז.
"תזמורת בצורת" אתם מכירים? אז היום קוראים לזה "ליפסינק". על רקע השיר, ליטל ועדי החלו לעשות דיבוב שפתיים, תוך כדי ריקוד, החלפת תלבושות ושימוש באביזרים שונים כמו גיטרות, כסא ומיטה. התוצאה הייתה נחמדה מאוד – קליפ ערוך בתזזיתיות ובחינניות, אותו העלו לאתר שיתוף הוידאו "יוטיוב", שהיה אז רק בחיתוליו.
השתיים לא שיערו שהקליפ הביתי התמים, שבמקור נועד להיות הקדשת מתנה לבן זוגה של עדי, יהפוך למיצג עולמי. במהלך השנתיים וחצי שעברו מאז אותו 24 בפברואר, צפו בקליפ יותר מ- 20 מיליון אנשים. הוא זכה ליותר מ- 16 אלף תגובות ועוד מאות קליפים שעשו חיקויים ופארדויות על הסרטון של הבנות מרמלה. אחד מהם היה אפילו הבמאי הנודע קווין סמית', שיצר HEY משלו לפני צאת סרטו "מוכרים בלבד 2" לאקרנים, בטענה כי "זו הדרך הטובה ביותר לקדם משהו ביוטיוב".
איך נוצר סלבריטאי אינטרנט?
מה שמאפיין את אותם סלבריטאי אינטרנט היא העובדה שעבור רובם הפרסום הגיע במפתיע, ולעיתים מבלי שהתכוונו אליו בכלל. התפוצה ה-וירואלית של המסרים האינטרנטיים גורמת לכך שגם קטע וידאו לא משמעותי כמו HEY, זוכה למליוני צופים רק מעצם העובדה, שמדברים עליו. אחד מהקריטריונים העיקריים למסר אינטרנטי הוא כמות הצפיות בו והתגובות שבאות בעקבותיו.
במקרה של קליפים ביוטיוב, קריטריון זה מקבל משנה תוקף. מבין מליוני הקליפים שנמצאים באתר, אלו שנמצאים בקטגוריה MOST VIEWED, זוכים באופן טבעי להכי הרבה צפיות. ההסבר: גם בעידן של האינטרנט, אנחנו עדיין מעדיפים את "מדורת השבט" ונעדיף לצפות במה שכולם צופים – גם אם זה לא אומר שזה הדבר הכי חשוב, הכי מעניין, הכי משמעותי או הכי איכותי. התפוצה ה-ויראלית באינטרנט היא כמו כדור שלג, שגדל וגדל ואין שום דרך לעצור אותו.
דוגמאות נוספות של אינטרנט-סלב'ס
ליטל מייזל ועדי פרימרמן הן כמובן לא סלבריטאיות האינטרנט היחידות. דוגמאות נוספות:
LONELYGIRL15 – השם האינטרנטי של השחקנית האמריקנית-ניו-זילנדית ג'סיקה רוס, שלפני שנתיים החלה להעלות ל"יוטיוב" וידאו-בלוג ביתי המתאר את חייה כטינאייג'רית בודדה. למרות שבסך הכל מדובר היה דמות בדיונית, התיעוד הזה הפך לסדרת אינטרנט פופולארית המושכת אליה עד היום מליוני צופים.
STAR WARS KID – השם האינטרנטי של גיסליין ראזה, ילד קנדי שמנמן שבגיל 15 השתעשע בריקוד עם חרב בסגנון "מלחמת הכוכבים". את התוצאה מעוררת הגיחוך (לפניכם) הוא השאיר בקלטת באחד מחדרי בית הספר. חבריו לספסל הלימודים, אכזריים במיוחד, העלו את הסרטון לרשת ללא ידיעתו – והשאר הסטוריה. ראזה הפך בעל כורחו לאייקון תרבותי עם 5 מיליון צפיות וירידות בכל טוק-שואו אפשרי.
ESMEE DENTERS – זמרת הולנדית שלא הייתה צריכה את "כוכב נולד" די להתפרסם. הספיקו לה מיקרופון ומצלמת רשת ביתית, בעזרתם העלתה שירים ליוטיוב היישר מחדרה הצנוע, כדי לצבור פופולאריות עולמית, שזיכתה אותה בחוזה מליונים בחברת תקליטים ובדואט עם ג'סטין טימברלייק.
PEREZ HILTON – הבלוגר הכי מפורסם בעולם, שהשתמש בכלי המשמעותי ביותר של האינטרנט: חופשיות ווחוסר צנזורה. כך הוא יכול היה להשתמש כרצונו בשמות של סלבריטאים ולכתוב עליהם סיפורים עסיסיים. גם אם חלקם היו בדויים, הבלוג משך מיליוני גולשים, שהפכו את הילטון לאייקון תרבותי.
גם אתם יכולים להיות כוכבי אינטרנט
כבר טענתי פה בעבר כי "אתה לא חייב להיות משמעותי, כדי להיות משמעותי באינטרנט". אבל אם אתה משמעותי באינטרנט, אתה בהחלט יכול להפוך למשמעותי מחוצה לו, וכך להשפיע על חייך. זהו עיקרון שעומד בבסיסו של המיתוג האישי באינטרנט. כלומר: האינטרנט הוא כלי מיתוג בו כל אחד מאיתנו יכול להשתמש על מנת להיות משמעותי ומפורסם יותר בתחומו.
המקרה של ליטל מייזל הוא קיצוני, אך הוא יכול ללמד אותנו איך קליפ וידאו אחד שמופץ באינטרנט יכול לשנות חיים.אנחנו, האנשים הפשוטים, צריכים להשתמש בכלי ה-ויראלי לטובתנו. יש לנו שליטה על התכנים שלנו. אם אתם מומחים בתחומכם, דווחו על משהו מעניין בכתב, בקול או ב-וידאו ודאגו להפיץ אותו לכמות גדולה של אנשים (מבלי לעשות ספאם). אם המסר הוא ייחודי, מעניין, או בעל ערך מוסף – הוא יתפשט דרך רשת האינטרנט כמו אש בשדה קוצים. תהיו בטוחים. אולי לא תגיעו למליוני אנשים, אבל לקהל המטרה הממוקד שלכם תגיעו – ועבורכם זה מספיק.
ומה הקשר לקסאם במכללת ספיר?
נכון, סביר להניח כי את ליטל מייזל ועדי פרימרמן לא תזהו ברחוב, ובכך הן שונות מסלבריטאים "רגילים", אך הקליפ של HEY ילווה אותן כל חייהן. תרצנה או לא, הן לשנים רבות יהיו ממותגות כ"בחורות מהקליפ HEY". לדעתי, רק לטובה. הקליפים שמגיעים לעולם מישראל ומופצים באינטרנט עוסקים לצערנו בדרך כלל בעניינים הקשורים לפיצוצים ולא ליציאות מוסיקליות נחמדות.
את ליטל מייזל פגשתי ברשת החברתית FACEBOOK, שם גיליתי עד כמה האינטרנט ממשיך להיות חלק משמעותי מחייה, ובעזרתו היא מתעדת בצורה יומיומית את מה שעובר עליה מבעד לעדשת המצלמה. מייזל לא הסכימה להתראיין ל- INTERNETISHI ("כבר נמאס לי לדבר על זה"), אבל נזכרתי בה אחרי שראיתי קליפ ששחררה ל- FACEBOOK, בו היא נראית מצלמת את ההתרחשות בכיתתה במכללת ספיר, שניות לאחר אזעקת "צבע אדום".
לנו, במרכז, לא תהיה מובנת האדישות וההומור בה מתקבלת האזעקה בקרב התלמידים, שממשיכים את השיעור כסדרו – אפילו לאחר שנשמע ה"בום" כל כך קרוב. אבל כנראה אצל מי ששומע צבע אדום ובומים בתדירות יומיומית, העניין מתקבל בטבעיות. אחרי צילום הקליפ הסתבר לליטל ולחבריה כי באותו פיצוץ נהרג רוני יחיא, שהקסאם הקטלני פגע בו בחנייה של המכללה. ומכאן, אני אנצל את ההזדמנות למסור לתושבי שדרות, אשקלון והסביבה – שמרו את עצמכם.
אני לא חושב שיש כיום אישיות פוליטית המושפעת מהמיתוג האינטרנטי יותר מאשר נשיא צרפת ניקולה סרקוזי. בזמן הקצר של כהונתו, המיתוג האישי שלו התחזק בזכות קליפים אינטרנטיים בעלי תפוצה וירואלית, השאלה אם לטובה או לרעה. בחיזוק המיתוג האישי אני מתכוון שסך הערכים והתפיסות כלפיו כאדם צבר תאוצה רצינית מאז היבחרו. שלילית או חיובית? הכל בעיני המתבונן.
סרקוזי הצבעוני החליף את שיראק רק במאי האחרון והספיק לו חודש כדי לספק לרשת את אחד מקטעי הוידאו המדוברים ביותר – קטע הנאום שלו ממסיבת העיתונאים של ועידת ה- G7. בלשכתו לא הכחישו ולא אישרו – אבל התמונות מוכיחות מעל לכל ספק כי באותו רגע סרקוזי פשוט היה שיכור כלוט. כן, נשיא צרפת, אחת משבע המדינות המתועשות בעולם, איבד שליטה באירוע רשמי ומכובד זה. הקטע הפך ללהיט אינטרנטי וכיום הוא מופיע בתוצאה השניה תחת שמו של סרקוזי. מיתוג אישי שלילי מזיק? לא בטוח.
עברו ארבעה חודשים וסרקוזי שוב היה במרכזו של באזז טלוויזיוני ואינטרנטי כשעזב בזעם ראיון במסגרת תכנית התחקירים המכובדת "60 דקות" של ה- CBS. מיתוג אישי שלילי מזיק? לא בטוח.
לאחר מכן התקשורת העולמית הייתה עסוקה יותר בפרשות האהבהבים של הנשיא השרמנטי, שהתגרש מאשתו ססיליה לטובת נישואין חשאיים לדוגמנית קרלה בורני, מאשר במדיניות שהוא מטווה והפעילות הפוליטית שלו. ואז נולדה פרשת ה- SMS, בעקבות טענת צהובון צרפתי כי סרקוזי שלח לאשתו לשעבר SMS עם הכיתוב "אם תשובי – אבטל הכל". בעקבות הפרשה כתבה זמרת צרפתיה שיר הנושא את כיתוב ההודעה. השיר הרומנטי הפך גם הוא ללהיט אינטרנטי וזכה למליוני השמעות דרך הרשת החברתית מייספייס. מיתוג אישי שלילי מזיק? לא בטוח.
הקטע הלוהט האחרון הופץ אתמול במהלך ביקור של הנשיא ביריד החלקאות הצרפתי. סרקוזי עבר בין הנוכחים במקום, ציפה לקבל תמיכה, אך חלקם השמיעו לעברו זריקות בוז. הגדיל לעשות אחד מהם, שפנה לנשיא ואמר "אל תיגע בי", כשהלה ביקש ללחוץ את ידו. סרקוזי ענה בעצבנות: "אז תתרחק". וזכה לתשובה: "אתה מגעיל אותי". כאן השתחרר הפיוז של סרקוזי, שפלט: "חתיכת אדיוט". הקטע צולם והופץ במהרה באינטרנט. תוך יום הוא זכה ל- 600 אלף צפיות. מיתוג אישי שלילי מזיק? לא בטוח.
אז מה היה לנו? נשיא שבתשעה חודשים, המיתוג האישי שלו יצר עבורו דימוי של שיכור חסר שליטה, חסר סבלנות, אנטיפאט, עצבני, רודף שמלות, בוגדני, ילדותי, אימפולסיבי ובאופן עקרוני אדם מאוד לא נעים. המיתוג הוא שלילי על פי כל הקריטריונים, לא?
שוב, לא בטוח.
דווקא התנהגות כזאת נתפסת כאנושית ויוצרת הזדהות. פרשת קלינטון-לוינסקי לימדה אותנו שאפילו מעשה של ניאוף ושקר ("לא קיימתי יחסי מין עם האישה הזאת") בארה"ב השמרנית, אין בו כדי לפגוע בפופלאריות של מנהיג. בעידן של היום מצפים מהמנהיגים הדמוקרטיים לקחת את ההחלטות הנכונות לטובת עמם וליטול באחריות. שלא תטעו – אם זה לא יקרה, הם ילכו הביתה. אבל בעידן בו כל פיפס נקלט המצלמה ומועבר במהירות מסחררת למליוני אנשים, התנהגויות אנושיות (גם אם מדובר בשליליות) מתקבלות בהבנה, בחיבה ואפילו תורמות לפופולאריות.הוכחה: סקרים בצרפת מראים כי אחוזי התמיכה בסרקוזי לא רק שלא ניזוקה , אלא אפילו עלתה.
את דן שאובל אתם בוודאי מכירים מפוסטים קודמים. במהלך המילואים הוא שלח לי מצגת שערך, שמעבר לך שהיא מגדירה מה זה מיתוג אישי באינטרנט, היא גם מסבירה איך שאובל, דרך החדרת הרעיון, עשה מיתוג אישי על עצמו והפך את ה- personal branding שלו לבאזז מהדהד.
מזכיר מישהו?
במהלך עשרה ימים של סיורים, שמירות והרבה קור, קור וקור בהתנחלויות ליד רמאללה, הבלוג הושבת מפעילות, אבל דווקא בזמנים כאלה המוח לא מפסיק לעבוד ובעיקר מכירים אנשים חדשים. יצא לי אפילו לשמור עם מישהו שמעולם לא בדק את השם שלו בגוגל! (הייתם מאמינים?). כן, יש גם כאלה.
בשבוע וחצי רשמתי (על דף ועם עט – מה שלא עשיתי מתקופת לימודיי) מספר נושאים לפוסטים מעניינים אותם אפרסם במהלך הימים הבאים, אבל לפני זה אני חייב התייחסות לפרשה חדשה של דמות נוספת שחוותה בין לילה מהפך מיתוגי ותדמיתי של 180 מעלות.
מלי שחם, חולת הסרטן הרוחנית והנזקקת שבאה מאהבה, הפכה ברגע אחד למרגלית שחם הנוכלת הנבזית שניצלה את טוב ליבם (וגם את תמימותם) של אנשים רבים. מדובר בעיקר באנשי קהילת הרשת החברתית דה מרקר קפה שליבם נכמר על מלי שחם המסכנה, שביקשה את רחמיהם ועזרתם הכספית על מנת לממן טיפולים להם היא זקוקה בשל מחלת הסרטן, בה לקתה כביכול.
מלי שחם נרשמה לרשת החברתית הפופולארית, פתחה כרטיס והציגה את עצמה בפרופיל כ"מנחה סדנאות לאינטליגנציה רגשית ומודעות גבוהה, מטפלת בעזרת טנטרה, עובדת במשרד הכרויות גדול בתל אביב, כותבת ספר על חיי, שרה, רוקדת, קוראת ספרים (בעיקר בודהיזם, פילוסופיה, העידן החדש), לא קונבנציונאלית בלשון המעטה, שנונה חכמה ולעיתים צינית להבחיל".
מהפך מיתוגי: מחולת סרטן לחולה מדומה
הציניות המבחילה התגלתה במערומיה כשפורסם כי מטפלת הטנטרה ניצלה את קפה דה מרקר כדי להפיץ את היותה חולת סרטן דלת אמצעים, שזקוקה לעזרה במימון טיפולים במחלה. לשם כך, מלי שחם מיתגה את עצמה אינטרנטית היטב כאישה מסכנה שהחיים התאכזרו אליה בעזרת הרשת גייסה תמיכתם של מפורסמים ממותגי ויקיפדיה כמו אריק סיני, אברי גלעד וסי היימן, ואפילו הצליחה ליזום מופע התרמה בהשתתפות אומנים מוכרים, בו לדברי המשטרה נאספו 12 אלף שקלים.
אלא שמסתבר כי לא דובים ולא יער. לא סרטן ולא כימותרפיה. מלי שחם עבדה על כולם. היא אולי זקוקה לעזרה (נפשית וכלכלית), אבל סרטן אין לה.
התרמית התגלתה בעקבות חקירה המתנהלת נגדה בגין פרשה אחרת חמורה הרבה יותר (חשד לגניבת כרטיס אשראי מרכב של הרוג תאונת דרכים – שלא נדע), אך זו התגמדה נוכח אותו ניצול ציני של טוב ליבם של אנשים, ש"באו מאהבה", רצו לעזור, אבל גילו שעשו עליהם קומבינה.
מלי שחם הודתה מיד כי הדברים הם נכונים, אך מדובר ב"אי הבנה" ואף התראיינה על כך בהרחבה בחדשות ערוץ 2 וערוץ 10. זה לא עזר לתדמיתה שנפגעה אנושות. מלי שחם המסכנה שכולם אוהבים, הפכה למרגלית שחם הרמאית, שכולם אוהבים לשנוא.
מיתוג אישי שקרי במשיכת קולמוס
זוהי דוגמא קיצונית איך בעזרת מיתוג אינטרנטי אישי שקרי ניתן ליצור מציאות מדומה ולהוליך שולל. סביר להניח כי אם האנשים הטובים שבאו לעזרתה (מאהבה) היו מכירים אותה מהחיים ולא מהאינטרנט, הם לא היו נופלים בפח. באותה מידה, סביר להניח כי מרגלית שחם לא הייתה מגיעה לאותה "טעות קולמוס" (כפי שהגדירה את מה שקרה) , אם לא היו ברשותה כלים אינטרנטיים, שבעזרתם הצליחה להסתיר את האמת.
באופן טבעי, פרשת מרגלית שחם עוררה גלים על פני הרשת בדמות פוסטים וטוקבקים זועמים וכוכבים אדומים למכביר. זאת לצד פוסטים של תמיכה והבנה כמו זה של אברי גלעד, שכתב כי "אם היא הגיעה למצב כזה, אז אני לא מתחרט על התרומה". לא פלא שהיום הכרטיס שלה הוא הנצפה ביותר בקפה דה מרקר, ומבחינתה – לא מהסיבות הנכונות.
שימו לב כי המיתוג הגוגלי שלה על פי שם החיבה (מלי שחם) כמעט ולא נפגע ומכיל (נכון לכתיבת שורות אלה) רק אזכור שלילי אחד לצד תשעה חיוביים בדף התוצאות הראשון.
זאת בניגוד למיתוג על פי השם המלא (מרגלית שחם), שמוביל לעשרות אזכורים חדשותיים המדווחים על הפרשה, לצד הכרטיס שלה בקפה דה מרקר – שהיום הוא ממותג בצורה שונה לגמרי.
המסקנה היא כי המיתוג האינטרנטי האישי חייב (פשוט חייב) שתהיה לו אחיזה במציאות. כמו שאסור מתג את עצמכם באתר היכרויות עם תמונה מלפני הכרס והקרחת, כך אסור למתג את עצמכם כחולי סרטן אם אינכם כאלה. כי כשהאמת מתגלה (וזה תמיד קורה), היא הופכת לכואבת מאוד.
רגע לפני שאני חוזר למילואים, רציתי להתעכב על הסיפור בו היה מעורב עידו סמואל, שנחשף בתכנית "שומר מסך" עם אמנון לוי. למי שאינו בעניינים, עד לתכנית ששודרה בשבוע שעבר, סמואל נחשב לברוקר מצליח שמפרסם מאמרים על שוק ההון והבורסה בדה-מרקר ומנהל בית ספר לברוקרים בשם "ברוקר-טוב". כל המידע המפורט בהמשך נלקח באופן נייטראלי מכלי התקשורת ויש להתייחס אליו כעובדות לכאורה.
לפני כשנה קיבל זוג קיבוצניקים (יש הטוענים שהם בכלל תל אביבים שעברו לנהריה) ירושה של 400 אלף שקלים מקרובת משפחה ניצולת שואה. הזוג שמע הרבה דברים טובים על סמואל וכנראה התרשם מהמיתוג האינטרנטי האישי שלו כמומחה בורסה, ולא התלבט הרבה לפני שהפקיד את כל כספי הירושה בידיו, מתוך תקווה שהוא יצליח להגדיל את הסכום בהשקעות מוצלחות.
אלא שעידו סמואל במקום לעשות כסף, רק הפסיד והפסיד. לא רק שה- 400 אלף הפכו תןך שבועיים ל- 2700 שקלים, הזוג גם נדרש לשלם לברוקר כ- 188 אלף שקלים עבור עמלות על פעולות מופרזות שביצע עידו סמואל בתיק שלהם. עוד נחשף כי לעידו סמואל אין את ההסמכה המתאימה כדי לנהל תיק השקעות, שלא לדבר על לנהל בית ספר לברוקרים.
בניגוד לתחקירים אחרים בתכנית, לא נחשף כאן מקרה של עבירה פלילית, אלא רק רשלנות קיצונית והתנהגות גועלית מצד עידו סמואל, שצולם במצלמה נסתרת צורח על בני הזוג שבאו לדרוש בחזרה את כספם. נגד סמואל אולי לא יינקטו הליכים משפטיים, אך המיתוג האישי שלו נפגע בצורה אנושה. אם זה לא מספיק, באותו שבוע פורסמה בתקשורת ידיעה לפיה דוד פתאל (בעל מלונות פתאל) נפגע גם הוא מעידו סמואל, שהפקיד עבורו כספים לצורך השקעות בבורסה,ולטענתו הפסיד.
זה עוד לא הסוף. מסתבר שלעידו סמואל יש גם סכסוך משפטי עם פורטל הבורסה בעל השם הלא כל כך מקורי"ברוקר-טוב" אותו תבע הברוקר הצעיר על פגיעה בזכויות קניין והתחזות דיגיטלית. אותו פורטל "חגג" על שתי הפרשיות, הבליט אותן בהרחבה בעמודו הראשי ובבאנר מיוחד. הוא הגדיל לעשות והוסיף מילון אלטרנטיבי למשקיע בשוק ההון שנתקל בברוקרים מסוגו של עידו סמואל עם מושגים כמו: הונאה, שרלטן, חיבוץ עמלות ומצג שווא.
אז איך יוצאים מזה? – ניהול תדמית ברשת ומוניטין בגוגל
למרות שהוא לא ביצע כאן מעשה פלילי, הפגיעה בתדמית של עידו סמואל היא אנושה. מברוקר שהוא סמל להצלחה, הוא כרגע ממותג כחובבן לא יוצלח במקרה הטוב וכנוכל אנטיפאט במקרה הרע. תראו לי היום מישהו אחד שיעז להפקיד אפילו שקל אחד מכיסו בידיו של עידו סמואל.
אך אם יש משהו אחד בפרשה בו פעל עידו סמואל כהלכה היה הקמה מיידית של אתר אינטרנט אישי מושקע תחת דומיין שם מלא www.idosamuel.co.il בו הוא הציג בצורה רהוטה ומפורטת את הצד שלו בנושא – והאמת בצורה די משכנעת. את התגובה המפורטת, שהוסרה בינתיים, תוכלו למצוא בטקסט הסרוק של גוגל כאן: עידו סמואל – תגובה.
כאמור, כעבור מספר ימים החליט עידו סמואל להוריד את תוכן התגובה (כנראה על רקע משפטי), ובמקום זאת הכניס טקסט קצר בו הוא מציין כי טרם נאמרה המילה האחרונה בנושא, ומתחתיו הוא הוסיף טופס ליצירת קשר. הבעיה היא שהאתר הזה נמצא רק במקום האחרון בדף התוצאות הראשון של גוגל תחת השם "עידו סמואל".
בהמשך עידו סמואל דאג לשיפור מאסיבי של תדמיתו בעזרת אתר נוסף על שמו בכתובת דומיין שם מלא חדשה – http://www.idosamuel.net . באתר זה הוא מתאר בפרוטרוט את הצד שלו בסיפור בצורה משכנעת. הוא לא הסתפק בכך והגיש תביעת ענק בגין לשון הרע כנגד אמנון לוי ותוכניתו.
כרגע התדמית של עידו סמואל כמומחה לבורסה עדיין פגועה. ניהול תדמית ברשת יכול לעזור, אך בעוד כשנה-שנתיים (אם ימשיך במקצוע), כשהסערה תחלוף, הוא יהיה חייב לדאוג שהעמוד הזה ואזכורים חיוביים נוספים ימלאו את דף התוצאות הראשון במנוע החיפוש תחת השאילתא של שמו. אם זה לא יקרה, עדיף יהיה לו באמת לחפש מקצוע אחר. כדי לנהל תדמית ברשת ולשפר את המוניטין בגוגל אני ממליץ לו לפנות לחברה העוסקת ביחסי ציבור אינטרנטיים עם ידע ב- SEO (קידום אתרים). לבד, אני לא בטוח שיש לו את הרקע המקצועי, את הזמן ואת המשאבים לתקן את התדמית שלו ברשת.
שימו לב: המיתוג האישי שלכם באינטרנט לא שווה כלום אם אתם לא מגבים אותו בתוצאות והוכחות בשטח.
עבר קצת יותר מעשור מאז שטום פיטרס שטבע את המונח מיתוג אישי (Personal Branding), וכך קישר לאנשים תהליך שיווקי קלאסי שבוצע עד כה על עסקים, מוצרים או שירותים. אני ממליץ לכם לקרוא את המאמר המפורסם שיצר את הבאזז ונקרא The Brand Called You – המותג הוא אתה.
פיטרס מנבא בו בצורה מדוייקת שהמיתוג האישי יהיה נחוץ מאין כמוהו בעידן התחרותי של שנות ה- 2000, אך אפילו הוא לא העריך עד כמה גדול יהיה חלקו של האינטרנט בתהליך שיווקי זה. היום אנחנו יודעים שאין מקום אפקטיבי יותר למיתוג האישי מאשר רשת האינטרנט. האינטרנט של 1997 אינו דומה לזה של 2007 ובטח גם יהיה שונה מזה של 2017 – אבל המגמה היא ברורה.
10 שנים מהיום נפחי האחסון יהיה גדולים יותר, רוחבי הפס יהיו מהירים יותר, המחשבים האישיים, הניידים, הטלפונים ומחשבי כף היד יהיו משוכללים יותר ותאמינו לי – העולם יהיה תחרותי ותובעני הרבה יותר מהיום. המסקנה היא ברורה: כדי למתג את עצמנו בצורה אפקטיבית, שימוש נכון בכלים האינטרנטיים הוא הכרחי.
מיתוג אישי – הסמינר
על כך גם מעידים משתתפי ה"טלסמינר" A Brand New World שהתקיים בחודש נובמבר האחרון ועסק במיתוג אישי בהקשר של קידום קריירה, גיוס עובדים, פיתוח מנהלים ויזמות. כל המומחים בסמינר הדגישו את החשיבות שיש לאינטרנט בתהליך המיתוג האישי.
אם תאזינו לקבצי השמע של הנאומים תבינו עד כמה נוכחות אינטרנטית חזקה, פרסום מאמרים מקצועיים, כתיבת בלוג מקצועי, בניית אתר תדמיתי אישי, יחסי ציבור ברשתות חברתיות וניהול מוניטין בגוגל – יכולים לתרום למיתוג האישי שלכם במידה ותבצעו אותם בצורה מקצועית.
בין הדוברים:
ג'ייסון אלבה (Jason Alba)
מחבר הספר?I’m on LinkedIn ! Now What – על מיתוג אינטרנטי אישי.
ויליאם ארובה (William Arruda)
מחבר הספר Carrer Distinction על חשיבות הבידול האישי.
ריצ'ארד בולס (Richard Bolles)
מחבר הספר What Color Is Your Parachute על איך להפוך למותג.
אניטה ברוזס (Anita Bruzzese)
מאמנת אישית על איך פיתוח של מיתוג אישי יכול לעזור בקידום קריירה.
סלביה קאמבי (Silvia Cambié)
עיתונאית ומומחית לתקשורת על איך להוסיף ניחוח בינלאומי למיתוג האישי.
רוצים לקבל את קבצי האודיו של הרצאות הסמינר ? פנו אליי דרך טופס צרו קשר
להרצאות וסדנאות על מיתוג אישי באינטרנט וניהול תדמית ברשת – צרו קשר
דן שאובל, מהגורואים של המיתוג האישי באינטרנט, פרסם היום (1 בפברואר) את המהדורה השלישית של המגזין האינטרנטי Personal Branding.
המודעות לנחיצות המיתוג האישי (בתוך ומחוץ לאינטרנט) הושרשה חזק בשנים האחרונות בארצות הברית הקפיטליסטית והתחרותית – ואפשר להתרשם מכך היטב על פי תכני המגזין. בחודשים האחרונים החדרתי את הבאזז לישראל (בשביל המיתוג האישי שלי אציין שאני הראשון, אבל העובדות הן נכונות…) וגם פה אנשים מגלים עניינים ומבקשים הרצאות וסדנאות.
שאובל, כאחד מהמובילים בתחום, הצליח לקבץ מבחר גדול של כותבים בנושאי התמחות שונים כמו:
ניהול מוניטין
פרסום ושיווק באינטרנט
יזמות ופיתוח עסקי
כתיבת בלוגים למיתוג אישי
מיתוג אישי
קידום קריירה
הסבת מקצוע
אימון אישי
יחסי ציבור באינטרנט
עיצוב תדמית אישית
המגזין מכיל 35 עמודים מעוצבים עם טורים, ראיונות, כתבות, טיפים ועצות בנושא מיתוג אישי באינטרנט.
כתבת השער עוסקת במנוע החיפוש Google, בהשפעה שלו על המיתוג האישי באינטרנט ומה יש לצמד המייסדים לארי פייג' וסרגי ברין להגיד בנושא. במגזין תוכלו לקרוא על אנשים ממותגים, סלב'ס אינטרנט ובכירים בתעשייה, ביניהם:
יצירת מיתוג אישי באינטרנט היא תורה שלמה המורכבת מאלמנטים מחשבתיים-יצירתיים וטכניים. מה שיפה במיתוג האינטרנטי הוא שכל אחד יכול עם חיבור לרשת יכול לעשות אותו לעצמו. יחד עם זאת, לא בטוח שיהיו לו את הכלים המקצועיים שיקנו לו את האפשרות למתג עצמו בצורה הטובה ביותר.
כשאנחנו מדברים על מיתוג של אדם ברשת, ראוי להפריד בין מיתוג שנועד לצרכים אישיים לזה שנועד לצרכים מקצועיים-עסקיים. ההבדל העיקרי בין שני המיתוגים הוא קהל היעד אליו הם פונים:
המיתוג המקצועי-עסקי יופנה אל מעסיקים פוטנציאליים, לקוחות פוטנציאליים, קולגות לעבודה, יריבים או שותפים עסקיים ואנשים מה"בראנז'ה" המקצועית-עסקית שלך.
המיתוג לצרכים אישיים יופנה כמובן לחברים בעבר ובהווה, משפחה ולבני זוג פונטציאליים (באתרי היכרויות, למשל).
חשוב לעיתים לשים אלמנטיים אישיים במיתוג המקצועי-עסקי, אולם חשובה לא פחות ההפרדה ביניהם – ועל כך בהמשך. תהליך המיתוג המקצועי-עסקי שלך באינטרנט מורכב משלושה שלבים מרכזיים: בדיקת מיתוג אישי בגוגל
זהו שלב מאוד פשוט ובסיסי. היום, כש-90 אחוז מחיפושי האינטרנט בישראל מתבצעים על מנוע החיפוש Google, הדבר הכי טוב שאפשר לעשות הוא פשוט להקיש את שמכם (המלא, כי הוא בדרך כלל שם המתוג שלכם, בניגוד לנינט או ריטה, למשל) בתיבת החיפוש ולראות מה מופיע בתוצאות.
חשוב לשים מרכאות משני צידי השם המלא, זאת על מנת לקבל את התוצאה המדוייקת ביותר. זכרו כי ברוב שאילתות החיפוש הגולשים אינם שמים מרכאות, ולכן גם חשוב לבדוק איך שמכם מופיע כשהוא "פתוח".
למיתוג בגוגל שני מאפיינים עיקריים:
כמות האזכורים – מספר הפעמים בו שמכם מופיע בגוגל יקבע את חוזקה של נוכחותכם האינטרנטית. איכות האזכורים – ככל שהאזכורים יחזקו באופן חיובי את המיתוג שלכם, כך הם יהיו איכותיים יותר.
שמירה על המיתוג האישי זכרו כי ברגע שאתם מקשרים מידע אישי לשמכם המלא, יכולים להגיע אליו גם אותם מעסיקים פוטנציאליים, לקוחות פוטנציאליים, קולגות לעבודה, יריבים או שותפים עסקיים – אליהם רציתם להפנות את המיתוג המקצועי-עסקי.
היום רבים מאיתנו נוהגים לשתף במידע אישי את חברינו וקרובינו דרך רשתות חברתיות או בלוגים פרטיים. חלק מהם פתוחים למנועי החיפוש ונגישים לכלל הציבור. בדקו אם עמודים מסוג זה מופיעים תחת שמכם בתוצאות החיפוש של גוגל.
אם מצאתם כאלה, בדקו את התוכן שנמצא שם ואם הוא ראוי להיות גלוי בפני כולם (חשבו על כל תסריט אפשרי). זכרו כי לא כל הרשתות החבריתות פתוחות לרובוטים של מנועי החיפוש. "פייסבוק" למשל חוסמת את פרטיה, אך בקלות ניתן להגיע לכל אחד מחבריה על ידי חיפוש שמו המלא (באנגלית) במנוע החיפוש הפנימי של הרשת. אם אינכם רוצים שהמידע יהיה נגיש לכולם, תוכלו לשנות זאת בקלות על ידי כניסה להגדרות כרטיס המשתמש שלכם.
בניית המיתוג המקצועי-עסקי שלך
זהו השלב המרכזי בתהליך המיתוג, וניתן לבצעו בכלים אינטרנטיים רבים ומגוונים, כמו: אתר אישי, בלוג מקצועי, רישום ברשתות חברתיות מקצועיות-עסקיות, פרסום מאמרים, קטעי וידאו, קטעי אודיו, הודעות בפורומים מקצועיים ועוד.
שלב זה יכול להיעשות על ידי כל אחד מאיתנו, אולם על מנת להגיע למיתוג האינטרנטי האופטימלי עבורכם כדאי שתתייעצו או שתרכשו את שירותיו של איש מקצוע המתמחה בעיצוב תדמית ובניהול מוניטין באינטרנט.
